Page 66 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 66
שהתמחו במגוון נושאים רפואיים ,וביניהן אף מחלקת נשים .בכל עת אפשר היה למצוא בין
כותלי בית החולים לפחות ארבעה רופאים וארבעה מנתחים .בכל מחלקה סייעו בידי הרופאים
תשעה חובשים שדאגו לרווחת המאושפזים ,לרחצה שלהם ,להאכלתם במידת הצורך ולסידור
מיטותיהם .בהנחיית הרופאים העניקו החובשים גם טיפולים רפואיים שונים כגון מתן שיקויים
ותרופות ,חבישה ומשיחה.
בבית החולים טופלו בעיקר חולים במחלות חום ובמחלות מעיים .הקזת דם שימשה את הרופאים
כטיפול בשלל מחלות .הם נהגו לעצור שטפי דם על ידי צריבה בעזרת ברזל מלובן ,וגם כריתת
גפיים הייתה טיפול מקובל .כאן גילו הרופאים האירופים כי אפשר להמתיק את הגלולה ,כלומר
להמיס חומרי רפואה בתוך תמיסה מתוקה וכך להקל על החולה לשתות אותה .כך נכנס לרפואה
המושג ‘סירופ’ — שיבוש של השורש הערבי ‘שרב’ ,שמשמעו ‘לשתות’.
פעולת בית החולים דרשה השקעה כספית ניכרת .זו התאפשרה בעזרת תרומות שנתקבלו
מאנשים פרטיים שהוקירו את מוסד בית החולים ובעזרת התמיכה שקיבל המסדר מגורמים רשמיים
וקובעים בממלכה .גודפרי מבּו ּי ֹון ,המלך הראשון של ממלכת ירושלים הצלבנית ,הכיר בחשיבותו
של בית החולים כבר בשנת .1101בשנת 1112הכריז מלך ירושלים בלדווין הראשון כי מסדר
האבירים האחראי לתפעול בית החולים בירושלים ייקרא בשם ‘הוספיטל’ וחברי המסדר ,אבירי
יוחנן הקדוש ,יכונו בשם ‘הוספיטלרים’ .בבנייני בית החולים הוא הכיר כרכוש המסדר .על רקע
הכרה זו פטר הפטריארך של ירושלים את המסדר מתשלום מסים .כמה חודשים לאחר מכן הוציא
האפיפיור פסקל השני איגרת רשמית שבה הכיר במסדר .האיגרת הפכה לאמנת היסוד של מסדר
ההוספיטלרים ,ומכאן ואילך הוא קיבל את חסותו של הכס הקדוש.
על בית החולים של אבירי המסדר על שם יוחנן הקדוש בירושלים ומשמעותו ניתן ללמוד
מזיכרונותיהם של עולי רגל שהגיעו לארץ הקודש באותה תקופה .יוהן מווירצבורג ביקר בירושלים
בשנת 1179והתרשם עמוקות מבית החולים1:
“בסמוך לצדה הדרומי של כנסיית הקבר הקדוש נמצאה כנסיה מרהיבה ביופייה ,שנבנתה לכבודו
של יוחנן המטביל וצמוד אליה בית חולים ,אשר בחדריו השונים מאושפזים חולים רבים מאוד ,גברים
ונשים ,המטופלים יום יום בהוצאות מרובות .כאשר ביקרתי במקום למדתי ,כי מספר החולים מגיע
לאלפיים ,ולעתים במשך יממה אחת הולכים לעולמם ומובלים לקבורה למעלה מחמישים חולים,
בעוד חולים חדשים מתקבלים בזרם בלתי פוסק ותופסים את מקומם”.
כמה שנים לאחר ביקורו של יוהן מווירצבורג ביקר בירושלים עולה הרגל תיאודוריק:
“מדרום לכנסיית הקבר הקדוש ניצבים הכנסייה ובית החולים של אבירי יוחנן המטביל .מה נפלאים
בניינים אלו ומה רב העושר הספון בהם .מה משופעים בחדרים ובמיטות ובאספקה רבה לשימוש
העניים והחולים .עברנו דרך הארמון ולא יכולנו למנות את החולים המאושפזים בו ,אך ראינו למעלה
מאלף מיטות”.
64