Page 112 - Peamim 136

‫שהתקבע משלהי המאה התשע עשרה ליהודים המקומיים במזרח הקווקז‬
‫ובצפונו‪ .‬בשני המקרים קיים מתח מסוים בין השם שהתקבע לבין מרכיבים או‬
‫מאפיינים של קהילות אלה‪ ,‬אך קיימים גם הבדלים ברורים בין שני המקרים‪.‬‬
‫השם יהודי בוכארה משמש גם היום את צאצאיהם של בני קהילה זו בישראל‬
‫ובתפוצות חדשות אחרות (כגון ניו–יורק ומוסקווה)‪ .‬לעומת זאת במקרה‬
‫של יהודי קווקז‪ ,‬בעקבות ההגירה של מרבית היהודים מאזור הקווקז מאז‬
‫התפרקות ברית–המועצות‪ ,‬החל משא ומתן מחודש על השם הקבוצתי‪ ,‬והשם‬
‫הרווח לקבוצה זו בישראל (ואף במקומות אחרים כגון ניו–יורק) כיום הוא יהודי‬

‫קווקז או קווקזים‪.‬‬
‫השאלה כיצד קיבלו יהודי בוכארה את שמם הקבוצתי כבר נדונה במחקר‪.‬‬
‫לעומת זאת השאלה כמעט לא עלתה באשר ליהודי קווקז‪ .‬ההשוואה בין‬
‫קבוצות אלו מתבקשת כיוון שמדובר בתהליכים שהתרחשו בתקופות קרובות‬
‫ובנסיבות מדיניות דומות למדי‪ .‬ההשוואה תשפוך אור חדש על הדיונים‬
‫הקיימים במחקר בעניין זה באשר ליהודי בוכארה‪ :‬הצבת הדיונים הקיימים‬
‫בהקשר השוואתי רחב‪ ,‬מזווית ראייה אנתרופולוגית‪ ,‬מאפשרת לבחון מחדש‬
‫את העמדות השונות במחקר ההיסטורי ואף לגשר ביניהן‪ ,‬וכן להצביע על‬
‫היבטים שלא זכו עד כה להתייחסות מספקת בחקר קבוצה זו‪ .‬ההשוואה גם‬
‫תתרום למחקר יהודי קווקז‪ ,‬ולמחקר משווה של הקבוצות היהודיות השונות‬

‫באזורים ששלטה בהם האימפריה הרוסית‪.‬‬
‫לדיון בשמות קבוצתיים של קבוצות יהודיות חשיבות מעבר למחקר‬
‫הקבוצות הנדונות‪ .‬מחקר של שמות קבוצתיים מציע פריזמה להבנת תהליכים‬
‫מרכזיים בתולדות רבות מקהילות ישראל בעת החדשה ויחסי גומלין שנוצרו‬
‫ביניהם‪ :‬מצד אחד המגע של קהילות עם כובשים קולוניאליים (במקרה הנדון‬
‫האימפריה הרוסית) ובעקבות זאת התמודדות עם סביבה משתנה ומפגש עם‬
‫יהודים מקבוצות אחרות; ומצד אחר התפתחות היחסים של קבוצות שונות‬
‫עם הציונות‪ ,‬השפעת עליות מוקדמות והיווצרות קהילות על בסיס מוצא‬
‫משותף ביישוב היהודי המתחדש בארץ–ישראל‪ .‬אבקש להראות שהתגבשות‬
‫הזהות הקיבוצית של הקהילות הנדונות וגם התקבלותו של שם קבוצתי‬
‫שהחליף את צורות ההזדהות המקומיות שלהן היו תוצרים של יחסי גומלין‬

‫בין תהליכים אלה‪.‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 6‬ת ש ע " ג ) ‪111‬‬