Page 167 - Peamim 136

‫הממשלה‪ .‬אחד מאותם פעילים‪ ,‬רחמין בדלוב‪ ,‬הואשם כי במאמר מפרי עטו על‬
‫לנין השתמש בפועל משפיל לציון מיתה‪ ,murd ,‬ולא בפועל ההולם‪vafot ,‬‬
‫‪ ,mejbad‬דהיינו הלך לעולמו; נטען כי המילה שכתב מציינת מוות של בעלי‬

‫חיים‪ .‬נראה שבתקופה זו היה למילים כוח לא רק לחנך כי אם גם להמית‪40.‬‬
‫בשנת ‪ 1939‬הוחלה על כל השפות הנותרות של עמי מרכז אסיה רפורמת‬
‫כתב נוספת ‪ -‬הפעם לכתב הקירילי‪ .‬אף שהבוכארית–היהודית איבדה את‬
‫מעמדה הרשמי בשנת ‪ ,1938‬הירחון היחיד בשפה זו‪' ,‬אדביוטי סובייטי'‬
‫(‪ ,Adabioti Soveti‬ספרות סובייטית)‪ ,‬שהחל לצאת לאור בשנת ‪ ,1930‬לא‬
‫נסגר עד ‪ ,1941‬כנראה מפני שלא עסק בתכנים פוליטיים או חברתיים‪ ,‬אלא‬
‫פרסם בעיקר תרגומים מכתבי הסופרים הסובייטים (הרוסים) ה'גדולים'‪ .‬החל מן‬
‫הגיליון הראשון של שנת ‪ 1941‬שונה הכתב שלו לכתב קירילי‪ ,‬ושלא כבעבר‬
‫לא קדמה לשינוי הכתב כל הכנה‪ ,‬אם כי נמסרה הודעה על כך בגיליון של מאי‬
‫‪ 41.1940‬נראה כי השינוי התבצע בגלל חרם כללי שהוטל על הכתב הלטיני‪,‬‬
‫וחיוב בתי הדפוס הממשלתיים להשתמש בכתב הקירילי בלבד‪ .‬ככל הידוע לי‬
‫שום ספר‪ ,‬עיתון או כתב–עת לא נדפסו בבוכארית–יהודית לאחר פרוץ מלחמת‬

‫העולם השנייה‪.‬‬
‫לאחר שיהודי בוכארה איבדו את מערכת החינוך הרשמית שלהם הם העדיפו‬
‫לשלוח את ילדיהם ללמוד בבתי ספר רוסיים ולא בתאג'יכיים או אוזבקיים‪,‬‬
‫ובכך העצימו את הרוסיפיקציה שלהם‪ .‬השפה הלאומית חזרה לשימוש בבית‬
‫ושם הייתה בטוחה מפגיעתן הרעה של האידאולוגיה והתעמולה של המפלגה‬
‫הקומוניסטית‪ .‬עיתונאי רוסי אשר ביקר בשנת ‪ 1939‬ברובע היהודי בעיר‬
‫העתיקה של סמרקנד הבחין ברוסיפיקציה העזה של היהודים הבוכארים‪ .‬הוא‬
‫ציין כי מרבית הצעירים שפגש יכלו לנהל שיחה שוטפת ברוסית‪ ,‬אך הוריהם‬

‫עדיין התקשו לעשות כן‪42.‬‬

‫קהילות נפרדות בעלות עבר משותף‬

‫במאה העשרים עברו עמי ברית–המועצות‪ ,‬ובכלל זה עמי מרכז אסיה‪ ,‬שינויים‬
‫רבים‪ .‬יהודי בוכארה חוו על בשרם את אותם השינויים‪ ,‬אשר רובם נעשו ביזמת‬
‫הממשלה הסובייטית‪ ,‬וחתירה לאחדות לשונית הייתה היבט אחד של שינויים‬

‫אלה‪.‬‬

‫‪ 4 0‬מוחיב‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪.468‬‬ ‫‪166‬‬
‫‪ 4 1‬אדביוטי סובייטי‪ ,1940 ,‬גיליון ‪ ,6-5‬עמ' ‪.25‬‬

‫‪ 42‬מיכאילוב‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬

‫זאב לוין ‪ /‬תמורות בשפתם של יהודי בוכארה‬