Page 60 - Peamim 136

‫פעמים סביב בטנה של היולדת‪ 41.‬לחלופין קשרו קצה חוט אל המשבר‪ ,‬כיסא‬

‫היולדת‪ ,‬ואת קצהו האחר קשרו אל כיסא אליהו הנביא‪ ,‬שהיה בבית הכנסת‪,‬‬

‫ושעליו עתיד היה להיערך טקס ברית המילה של תינוק זכר; החוט היה מעין‬

‫חבל טבור סמלי שמעביר קדושה וברכה‪ .‬מנהג נוסף היה להשקות את היולדת‬

‫בהקמישםתהמבלולרדכיתםהיושהמיזומנינתיונםיאםתבהתומוךלהאר(י ַ‪a‬מ‪l‬ו‪l‬נ‪o‬ים‪,)m‬שחלכסםפהרקההיתלוהר‪,‬ה‪.‬ל‪42‬תקוואעםבעשודיפירן‬

‫אל גווה של היולדת ולזרז את העובר לצאת‪ .‬וכך סיפרה בת–שבע‪ ,‬שנולדה‬

‫בהראת בשנת ‪' :1919‬אני הרבה ימים הייתי בעולם הבא‪ ,‬בהתחלה היו כאבים‬

‫לשתות‪ ,‬לא נשאר‬ ‫בשכלייתאי‪,‬לםבכריפתית‪t[,‬ה‪f‬מ‪ra‬אמ‪m‬א‪a‬נ‪aַ l‬ת‪,‬נההלליך‬ ‫חזקים ולא הצלחתי ללדת‪,‬‬
‫לעולמו]‪ .‬עד אחרי‬ ‫בגוף שלי כוח‪ .‬חשבתי גוף‬

‫שלוש ימים‪ ,‬בא חכם שלנו עם שופר‪ ,‬עשה תו‪ ...‬תו‪ ...‬תו‪ ...‬לגב שלי וככה בת‬

‫שלי נולדה‪ ,‬זה היה טוב‪ ,‬ישתבח שמו‪ .‬הייתי בת ארבע עשרה‪ ,‬פעם ראשונה‬

‫אני יולדת'‪ 43.‬אמצעי מאגי נוסף לזירוז לידתה של אישה המקשה ללדת היה‬

‫‪ 4 1‬על החוט האדום בפולקלור היהודי ראו‪ :‬תמן‪.‬‬
‫‪ 42‬רשילמוהניפרהיתורירמהוןה(כ‪ַ r‬ד‪a‬ו‪n‬ר‪a‬י)י‪.‬םבכותנרובובפתיהבנאיפהגקאנהיילתהפהריאהפגריאנמיוןתמבסשממול‬
‫את הפריון הנשי‪ .‬בשירי חתונה עממיים בירכו נשים מבוגרות‬
‫את הכלות הצעירות ש'בטנן תהיה כרימון'‪ .‬על פי דעה הרווחת‬
‫בקרב היהודים יש בכל רימון מספר גרגרים קבוע‪ ,613 ,‬על‬
‫משקל תרי"ג המצוות‪ ,‬ומצוות פרו ורבו אוצרת בחובה את כל‬
‫המצוות האחרות‪ .‬יהודי הראת נהגו למלא את רימוני התורה‬
‫במים ולברך עליהם‪ ,‬ומים אלה ניתנו אחר כך לנשים עקרות‪,‬‬
‫לנשים שהקשו ללדת ולחולות‪ .‬על השקיית אישה חולה במי‬
‫לחש שהובאו מבית המדרש‪ ,‬ושקראו ועליהם פסוקי תהלים‪,‬‬
‫ראו‪ :‬יהושע–רז‪ ,‬עמ' ‪ .368-367‬על כתרים ורימוני תורה בבתי‬

‫כנסת אפגאניים ראו‪ :‬הנגבי ויניב‪ ,‬עמ' כג‪-‬כה‪.‬‬
‫‪ 4 3‬בת–שבע עלתה לארץ בשנת ‪ .1937‬ראיינתי אותה בשנים‬
‫‪ .2005-1999‬המובאה מריאיון ב–‪ 4‬במרס ‪ .2002‬השופר הוא‬
‫אחד מכלי הנשיפה הקדומים בעולם‪ .‬מאפייניו המהותיים הם‬
‫צורתו המעוקלת והחומר שממנו הוא עשוי‪ ,‬כלומר קרן של‬
‫כל בהמה טהורה‪ ,‬למעט השור‪ .‬על פי המסורת צלילי השופר‬
‫ליוו את מעמד מתן תורה בהר סיני‪ .‬טקסי קבורה בתקופת‬
‫התלמוד לוו בתקיעת שופר‪ ,‬ועל פי ממצאים ארכאולוגיים‬
‫נהגו להניח שופר על מצבות במערות קבורה יהודיות‪ ,‬כנראה‬
‫בגלל האמונה שתחיית המתים תלווה בתקיעה בקרן איל‪.‬‬
‫מימי הביניים סימנה תקיעת השופר את ראש השנה‪ ,‬וייתכן‬
‫שלאור משמעות סמלית זו התפתח השימוש בו לזירוז‬
‫הלידה‪ ,‬האירוע שבו מתחיל מחזור חייו של האדם‪ .‬במחקר‬
‫הפסיכואנליטי רואים בתקיעת השופר גורם המחולל שינוי‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 6‬ת ש ע " ג ) ‪59‬‬