Page 63 - Peamim 136

‫טקסי פריון לאישה העקרה‬

‫אישה יהודייה באפגאניסתאן נחשבה עקרה אם בתוך שלוש שנים מנישואיה לא‬
‫הצליחה להרות וללדת ילדים‪ .‬מרגע שהוגדרה אישה עקרה (‪)zan-e aghara‬‬

‫יכול היה בעלה לשאת אישה שנייה‪ .‬כבר בשנה השנייה לנישואיה נערכו‬

‫לאישה שלא ילדה טקסי פריון‪ ,‬שבעיקרם היו טקסי סבל והתמודדות‪.‬‬

‫אישה יכלה ללקות בעקרות ספונטנית או בעקרות מכוונת‪ ,‬ולכל סוג עקרות‬

‫‪e‬ה‪b‬פני‪ַ d‬ם‪ft–a‬תר‪o‬בו‪le‬תי‪h‬י‪e‬ם‪ch‬ל)עק‪-‬רוהתמיסלפוהנטצנ'יהתל‪:‬‬ ‫היו ההסברים‬ ‫הסברים‪ .‬ואלו‬ ‫כמה‬ ‫היו‬
‫(‪in zeneke‬‬ ‫עליה צ'הלה'‬ ‫'נפל‬ ‫(א)‬

‫(‪ )chehel‬בדרי פירושה‪ :‬ארבעים ‪ -‬בארבעים הימים שלאחר הלידה טבועה‬

‫בגופה של היולדת טומאה‪ ,‬ועל כן אישה פורייה היושבת על מיטתה של יולדת‬

‫ובאה עמה במגע‪ ,‬הופכת לעקרה; (ב) פגיעת עין הרע וקינון שדים בגופה‬
‫של האישה; (ג) כפרה על חטא קדום; (ד) חולשה גופנית ופחד של האישה‪47.‬‬

‫ואלו היו ההסברים הפנים–תרבותיים לעקרות מכוונת‪( :‬א) שתיית שיקוי הגורם‬
‫עקרות;‪( 48‬ב) מריחת החלב הראשוני של אישה יולדת (קֹולֹוסטרּום) על בטנה‬

‫של אישה פורייה‪.‬‬

‫על פי תפיסת הנשים האפגאניות עקרות ספונטנית יכלה לנבוע מסיבות‬

‫מאגיות או רפואיות‪ ,‬ועל כן אפשר לטפל בה באופן שיטתי‪ ,‬ואילו עקרות‬

‫מכוונת אסורה בתכלית האיסור‪ ,‬שכן אסור לאישה פורייה לעצור את רחמה‪.‬‬

‫נשים שראיינתי סיפרו כי ידוע להן על נשים שעברו הפלות רבות או שמרבית‬

‫הילדים שילדו לא שרדו‪ ,‬ולכן הן החליטו לעצור את רחמן‪.‬‬

‫נחונום‪ ,‬ילידת הראת (‪ ,)2002-1916‬שעסקה באפגאניסתאן ברפואה‬
‫עממית‪ 49,‬סיפרה כי למדה מסבתה‪ ,‬שהייתה מרפאה בהראת‪ ,‬את הכנת השיקוי‬

‫הגורם לנשים לעצור את רחמן‪ .‬אך היא עצמה מעולם לא רקחה את השיקוי‪,‬‬

‫משום שעל פי תפיסתה רק הקב"ה יכול לעצור ולפתוח את הרחם‪ .‬לדבריה היא‬
‫משתמשת בידיעותיה בתחום צמחי המרפא אך ורק כדי לעזור לנשים עקרות‪.‬‬

‫‪ 47‬חולשה גופנית של האישה‪ ,‬עקב פגיעה של השדים או תזונה‬
‫לקויה‪ ,‬עלולה הייתה לגרום גם להפלה טבעית‪ .‬בצלאל ציין‬
‫כי בעת אפיית הלחמים בתנור נפלה לעתים כיכר לחם שלא‬
‫הודבקה היטב לדופן התנור‪ ,‬נשרפה ואיבדה את צורתה‪ .‬לחם‬
‫זה נקרא ּכּו ֶלה והוא ניתן לעניי השכונה‪ .‬על אישה שהפילה‬
‫את ולדּה היו אומרים 'נעׂ ָשה לה ּכּו ֶלה'‪ .‬ראו‪ :‬בצלאל‪ ,‬ברכה‪,‬‬

‫עמ' ‪.63‬‬
‫‪ 48‬בתלמוד נזכרה 'כוס עקרין' ‪ -‬שיקוי המורכב מיין ותערובת‬

‫של אלום‪ ,‬גומי ערבי‪ ,‬מלח וכרכום‪ .‬ראו‪ :‬בבלי‪ ,‬שבת קי ע"א‪.‬‬
‫‪ 49‬עלתה לישראל בשנת ‪ .1951‬ראיינתי אותה בשנים ‪-1998‬‬

‫‪.1999‬‬

‫צילה זן־בר צור ‪ /‬לידה ומוות במעגל החיים‬ ‫‪62‬‬