Page 68 - Peamim 136
P. 68

‫או המקווה‪ .‬המנחה כללה מיני ירק שונים המסמלים שפע ואת פריון האדמה‪,‬‬
‫ולעתים נוספו עליהם ּ ֵפרות מיובשים ומיני תופינים‪ .‬אף שהנשים העקרות‬
‫הועידו את המנחות לישויות דמוניות‪ ,‬היו עניים מבני הקהילה נוטלים בחשכה‬

                                     ‫את המנחות כדי לקיים את נפשותיהם‪63.‬‬
‫‪ .5‬ישיבה על המשבר של יולדת ‪ -‬לאחר לידה מוצלחת הייתה המיילדת‬

 ‫מזמינה אישה עקרה לשבת על המשבר של היולדת על מנת לפתוח את רחמה‪.‬‬
‫‪ .6‬החלפת שמה של אישה עקרה לשם שרה‪ ,‬על שם אשת אברהם‪ ,‬שרחמה‬
‫נפתח בגיל מבוגר‪ .‬החלפת השם או הוספת השם שרה נחגגה בסעודה שנכחו‬

                                                   ‫בה מניין גברים מהקהילה‪.‬‬
‫‪ .7‬כתיבת כתובה שנייה ‪ -‬לאישה עקרה ניתנה כתובה שנייה‪ ,‬מודפסת‪,‬‬
‫שיובאה מארץ–ישראל באמצעות עולי רגל‪ .‬כתובה זו לא הייתה מאוירת‬
‫בדגמים ובצבעים ככתובה ההראתית המקורית‪ 64,‬והוסף בה לשמה של האישה‬

                                                                   ‫השם שרה‪.‬‬
‫‪ .8‬הכנת בובות פריון ‪ -‬נשים עקרות היו יוצרות בובות בצק (‪arus‬‬
‫‪ .)khemir‬המונח ארוס (‪ )arus‬מציין בדרי גם כלה וגם בובה‪ 65.‬בשפה הפרסית‬

‫‪ 	63‬סבי משיח זמבורי‪ ,‬יליד הראת (‪ ,)1982-1900‬שעלה לישראל‬
‫עם בני משפחתו בשנת ‪ ,1951‬סיפר לי כי אמו‪ ,‬שהייתה‬
‫אלמנה בהראת וגידלה בכוחות עצמה את ששת ילדיה‪,‬‬
‫עבדה ככובסת בגדי הנידה של נשים וכרוחצת נשים בבית‬
‫המרחץ (ומאוחר יותר הייתה גם רוחצת מתים)‪ ,‬כדי לפרנס‬
‫את ילדיה‪ .‬בתום עבודתה היא הייתה אוספת את המנחות‬
‫של הנשים ומגישה לילדיה על מנת להחיות את נפשם‪ .‬סבי‬
‫הוסיף וסיפר כי אמו בזה לאמונה בכוחם של השדים‪ ,‬ובראש‬

      ‫מעייניה עמדה הדאגה להזין את ילדיה גם בעתות רעב‪.‬‬
‫‪ 6	 4‬על הכתובות ההראתיות‪ ,‬נוסחן ועיטוריהן ראו‪ :‬צבר‪ ,‬הכתובה;‬
‫פישוף; קשאני‪ ,‬כתובות‪ .‬בחלק העליון של הכתובה ההראתית‬
‫צוירו שלוש גומחות‪ ,‬ועל פי התפיסה של יהודי אפגאניסתאן‬
‫הן מייצגות את שלושת השערים שעל אדם לעבור בהצלחה‬
‫בחייו על מנת לזכות ולהגיע בבוא העת לגן העדן‪ :‬שער‬
‫הלידה‪ ,‬שער הנישואין ושער המיתה‪ .‬על פי האמונה של‬
‫הנשים האפגאניות בכל שער יושבות כמה מדמויות המופת‬
‫של עם ישראל‪ ,‬ובשער הלידה יושבות ארבע האימהות‪ :‬שרה‪,‬‬
‫רבקה רחל ולאה‪ ,‬שמאצילות מכוחן על פריונן של הנשים‪.‬‬
‫נשים עקרות בדקו את שער הלידה בכתובתן‪ ,‬כפי שהיה נהוג‬
‫לבדוק את מזוזות הבית על מנת להבטיח שלום והרמוניה‬
‫של יושבי הבית‪ .‬אם היה השער פגום או נמחק‪ ,‬היו מתקנים‬
‫אותו או עורכים כתובה נוספת כסגולה לפריון‪ ,‬והאמינו כי‬

                          ‫בכך יתוקן גם שער רחמה של האישה‪.‬‬
                                                    ‫‪ 6	 5‬עלי‪ ,‬עמ' ‪.43-42‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 6‬ת ש ע " ג ) ‪67‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73