Page 70 - Peamim 136
P. 70
בסיפור עם אפגאני מסופר 70על אשת המלך שהייתה עקרה .מלך זה ,שלא
כאביו וכסבו ,הייתה לו רק אישה אחת ,והוא אהב אותה עד מאוד ,אך המסכנה
לא יכלה להרות וללדת ילדים .אביו הזקן של המלך היה דופק כל יום על שער
חצרו של בנו ורועם בקולו' :הבא עוד אישה! וָלא ,לא יהיה לנו יורש' .שמעה
זאת המלכה והלכה לטכס עצה עם המיילדת .בחודשים הבאים ניפחה המלכה
את בטנה בכריות מוך ,וכעבור תשעה ירחים פצחה ביללות שבר .המיילדת,
שותפתה של המלכה לסוד ,באה לחצר ובידה תיק ובו דג גדול ושמן שדגו
בנהר .את הדג עטפו בשמיכות משי והניחו בעריסה ( ,)gareוהמאמא–המיילדת
שמרה עליו יומם וליל .בא המלך ונשק לאשתו כי העמידה לו יורש ,ולבו נמלא
ואמרה ()hammaַ m המרחץ לבית ללכת המלכה ביקשה באהבה גדולה.
כעבור ימים
למיילדת שתבוא עמה ,שתקשור את ה'עולל' בתוך המנשא ,ושלא תיתן לאיש
לראות את פניו מחשש לעין הרע .נכנסה המלכה לבית המרחץ ,והמיילדת
חיכתה עם ה'עולל' בפתח .אבל חתול הריח את הדג ,חטף אותו מבין זרועותיה
של המיילדת ורץ על גגות הבתים של היהודים ,וכשהמיילדת הגיעה לגג
מתנשפת היא ראתה כי החתול לא השאיר ולו עצם אחת מן הדג .לפתע שמעה
המיילדת תינוק בוכה וראתה שהוא מונח מתחת לסל בצורת פעמון ,והבינה כי
הוא מבני היהודים .היא לקחה את התינוק הבוכה ,עטפה אותו ברדיד שברשותה
וחזרה אל בית המרחץ .המיילדת והמלכה טיפלו במסירות בתינוק היהודי .ויש
אומרים כי תינוק זה ,כשגדל ,הומלך למלך אפגאניסתאן ,ומלך זה אהב את
היהודים ,והיהודים אהבו אותו עד מאוד.
סיפור זה ,מלבד ההסבר המובלע בו ליחסים החמים בין מלכי אפגאניסתאן
לקהילה היהודית ,ומלבד המנהג המשתקף בו להדיר תינוקות נגועי שדים
אל מרחבים ספיים (גג או מרתף) עד מותו הבלתי נמנע של התינוק 71,נוגע
בקונפליקטים של האישה העקרה ובכוח ההתרה של המיילדת ,שהיא גם אשת
סודה .המיילדת עוזרת לרקום מהלך שיתיר ,תחילה לכאורה ,את עקרותה של
המלכה ,ומאוחר יותר -באופן נסיבתי עם מציאת החלופה לדג שנאכל -
יוביל לחיקה תינוק יהודי שסומן והורחק מחיק אמו הביולוגית.
טקסי הגנה לאישה ההרה
תפיסתם של יהודי אפגאניסתאן במחצית הראשונה של המאה העשרים בדבר
יצירת העובר הייתה מעוגנת בתפיסתם של חז"ל שהאב 'מזריע לובן' והאם
7 0סיפור זה שמעתי מפי סבי משיח זמבורי (ראו לעיל ,הערה .)63
71על מנהג הדרת תינוקות עקב היותם נגועי שדים ראו להלן.
פ ע מ י ם ( 1 3 6ת ש ע " ג ) 69