Page 76 - Peamim 136
P. 76
שטפה אותו המיילדת בקערת מים חמימים ,ניגבה ופידרה את גופו באבקת עלי
הדס מיובשים ,ולבסוף עטפה אותו ברדיד כותנה.
הטיפול ביולדת וביילוד
היולדת היהודייה באפגאניסתאן הייתה שרויה ארבעים יום במשכב לידה.
נתונה שאלרבעשיוםמרהתיולהדיותל (דuתzo8u3,)cjhaַ enhkeolnz( oה),יאוההיייילתוהד זו ,שנקראה בתקופה
נמסר ומשמרתה לטיפולה
לשומרת היילוד ( ,)becha beghal konשהייתה אמונה על צרכיו והגנתו
בפרק זמן זה.
שבועיים ימים מיום הלידה ,לא רחצו את היולדת ,כדי שלא יתקררו אבריה
הפנימיים ולא ייפגע פריונה העתידי ,ובימים אלו הייתה שומרת היולדת מנקה
את גופה באלונטיות חמות טבולות במי תבלין הציפורן .שומרת היולדת דאגה
לניקיון גופה של היולדת גם בהמשך התקופה ,וכן הכינה וכיבסה את מכנסוני
היולדת ( ,)kone zouמכנסונים מיוחדים שנתפרו לשם ספיגת הפרשות
הלידה ,עיסתה את אזור רחמה של היולדת ,והשקתה והאכילה אותה במשקאות
ובמאכלים מיוחדים על פי תפיסת התזונה שפיתח אבן סינא ,ואשר רווחה
היולדת הימים הראשונים הדליקה שומרת (הuאoיzראeנ-יgh.ב ַaשrבeעchת) במרחב כאמור
הבעירה למראשותיה ,ולאורך כל התקופה היולדת את נר
קטורת אספנג' בחדרה ,והניחה חרב וספר תהלים מתחת לכר שלה84.
מצב רוחה של היולדת הושפע בדרך כלל ממין היילוד .אם ילדה בן,
הייתה זוכה לברכות וגילויי שמחה מבני משפחתה ,אך אם ילדה בת ,לא תמיד
8 3בקרב יהודי כורדיסתאן נאסר על יולדת לצאת לבדה מפתח
ביתה ארבעים יום לאחר הלידה ,ועל כן ליוו אותה נשים לכל
מקום .כמו כן נאסר על נשים אשר ילדו לא מזמן ועל זוגות
מאורסים להתקרב אל יולדת .ואם היו חייבים לעשות כך ,נתנו
לה תחילה פת לחם וקיבלו ממנה פת לחם או החליפו עמה
מחטים או סיכות .ראו :בראואר ,כורדיסתאן ,עמ' .134-133
באפגאניסתאן ארוסה ,כלה בשנה הראשונה לנישואיה ואם
לתינוק עד גיל שלושה חודשים לא התקרבו למיטת היולדת
מחשש שרחמן ייסגר .נשים יהודיות שעלו מאפגאניסתאן
לישראל סיפרו כי מנהג זה נמשך בארץ עד שנות השמונים
של המאה העשרים ,ואם קרבה אישה אל יולדת ומשום כך
לקתה בעקרות ,התיזה היולדת מחלבּה על גבּה כדי לפתוח
את רחמּה.
8 4מנהג זה התקיים גם בקרב המוסלמיות באפגאניסתאן
ובאיראן .מתחת לכר של היולדת הניחו חרב וספר קראן,
וחדרה טוהר בקטורת האספנג'.
פ ע מ י ם ( 1 3 6ת ש ע " ג ) 75