Page 79 - Peamim 136

‫טקס‬ ‫את‬ ‫השביעי‬ ‫אהםבתיל(‪r‬ד‪a‬ה‪ht‬ה‪k‬אי‪o‬ש‪d‬ה‪-e‬ב‪ַ n‬ת‪ a‬ה‪m‬יו‪eh‬עו‪,m‬רכמייםלולליהתו‪:‬למתיסינובקתתהבביתו)‪.‬ם‬ ‫זבד‬
‫באות‬ ‫היו‬ ‫למסיבה‬

‫נשות המשפחה וחברות (כאמור למעט ארוסה‪ ,‬כלה ויולדת) והביאו תקרובת‬

‫לביתה של היולדת‪ .‬בטקס קראו לבת בשמה‪ 91,‬לרוב על שם בת משפחה‬

‫קשישה שהלכה לעולמה או שם מן המקרא‪ .‬השמות הנפוצים לבנות יהודיות‬

‫באפגאניסתאן היו‪ :‬ברכה (‪ ,)berukha‬שושנה (‪ ,)shoshan‬יוכבד (‪,)yokhvad‬‬

‫(‪ ,)yedida‬לאה (‪ ,)liya‬אסתר (‪,)estir‬‬ ‫זילפה (‪ ,)zefla‬ידידה‬ ‫דמברוירםה(( ַ‪,,))mdaavryuoram‬‬
‫(‪ ,)belur‬שרה (‪ )saru‬ורחל (‪92.)raail‬‬ ‫צרויה (‪ ,)sanu‬ברוריה‬

‫בטקס הכינו לילדה צמידים מאבני מזל והגנה‪ 93.‬הסב או בן משפחה מכובד‬

‫אחר בירך את הבת‪' :‬מי שבירך את אמהותינו הקדושות‪ ,‬שרה‪ ,‬רבקה‪ ,‬רחל‬

‫ולאה‪ ,‬הוא יברך את הבת הזאת וייקרא שמה בישראל‪94.'...‬‬

‫מרחו שם את שערותיה בחינה אדומה‪ ,‬רחצו אותה‪ ,‬מרחו‬ ‫‪78‬‬
‫את גופה במשחה שחורה משמן שומשום ופרופוליס לשם‬
‫חיזוק‪ ,‬ואת פניה מרחו בחומר לבן מעורב בלשד של כבש על‬
‫מנת להשיב לה את יופייה הראשוני‪ .‬על פי מנהג עתיק שרווח‬
‫במרחב זה לא נתנו ליולדת לשתות מים חיים במשך כעשרה‬
‫ימים לאחר הלידה‪ ,‬אלא רק מעט מים חמים ומשקה קינמון‬
‫חם‪ .‬מנהג זה היה קיים גם אצל היהודים בהראת ובבאלח'‪.‬‬

‫ראו‪ :‬דונלדסון‪ ,‬עמ' ‪.33‬‬
‫‪ 91‬טקס דומה היה קיים אצל יהודי הודו הבגדאדים‪ ,‬טקס‬
‫השאשא ‪ -‬מתן השם לבת‪ .‬במשך חמישה לילות לאחר הלידה‬
‫הופקדה התינוקת בחיק אחת מבנות המשפחה על מנת להגן‬
‫עליה מפני ישויות דמוניות‪ .‬בערב יום השישי הוזמנו ילדי‬
‫השכונה לבית היולדת בקריאות 'שאשא'‪ .‬תפקיד הילדים היה‬
‫להשליך ארצה קליפות אבטיח ושברי חרסים שיצקו עליהם‬
‫קודם מים עם זעפרן‪ ,‬ובתמורה קיבלו מיני מתיקה ומתנות‪.‬‬
‫בליל השאשא העניקו המיילדת או החזן לתינוקת את שמה‪.‬‬

‫ראו‪ :‬סלפק‪ ,‬עמ' ‪.155‬‬
‫‪ 9 2‬על שמות שרווחו בקרב יהודי אפגאניסתאן ראו‪ :‬בצלאל‪,‬‬

‫למשפחותם; בצלאל‪ ,‬ברכה‪ ,‬עמ' ‪.103‬‬
‫‪ 9 3‬המוסלמים בחבל ח'וראסאן נהגו להכין לפעוטות צמידים משבעה‬
‫חרוזים מסוגים שונים‪ ,‬שנקראו שבע החותמות‪ :‬חרוז טורקיז‬
‫נגד עין הרע‪ ,‬חרוז ענבר נגד צהבת‪ ,‬חרוז אגאט נגד בעיות‬
‫בקיבה‪ ,‬חרוז קוורץ לבן לשפע חלב ליונק‪ ,‬חרוז קריסוקולה‬
‫נגד פגיעת שדים‪ ,‬חרוז פתלתול נגד עקיצות חרקים וחרוז‬
‫קורל לחביבות‪ .‬הקמע הנפוץ ביותר שהיו נותנים לילדים‬
‫קטנים היו עיני כבש שהועלה כקרבן ובשרו ניתן לעניים‪ .‬ראו‪:‬‬

‫דונלדסון‪ ,‬עמ' ‪.33‬‬
‫‪ 94‬בצלאל‪ ,‬ברכה‪ ,‬עמ' ‪.107‬‬

‫צילה זן־בר צור ‪ /‬לידה ומוות במעגל החיים‬