Page 84 - Peamim 136
P. 84
לשם גמילת התינוק מיניקה הייתה האם מורחת את פטמותיה בתבלינים
חריפים .נשים בחברה הפאשתונית היו מכסות את שדיהן בפיסת עור שעירה
של חיה (עז או כבשה) על מנת לעורר בפעוט סלידה וכך לגמול אותו מן
היניקה 106.בטקס הגמילה הכינו לפעוט דייסה מתוקה מאורז ,חלב שקדים ,מי
ורדים וסוכר נבאת .כל נוכח האכיל את הפעוט בחופן ( )piteדייסה ובירך אותו
ב'חיים מלאי שובע'.
הח'שת :לבנת משען לרחצת המת
כאשר אדם הלך לעולמו ( )aַ lam raftבאפגאניסתאן ,הזמינו לביתו את רוחץ
המתים 107.בחצרו של הנפטר הקימו אוהל והניחו בו לוח עץ ( )takhteולבנה
הבאתווהךלהובהיבתי8.ת10טילהמררואבשקוטתויורתהדאלסיפקנוג'נ.רא(םrdהoעוmנה-eהhייַ gתraהeקchר)ה, ( .)kheshtאת
רחצו את המת
106דופרי ,עמ .190
107זאב גול ציין כי משנות החמישים ואילך ,לאחר שרוב הקהילה
בהראת עלתה ארצה ,קיבל עליו בן הקהילה רפאל גול לטפל
בהתנדבות בטהרה ובקבורה של הנפטרים .אך כשעלה לארץ
לא היה מי שימלא את מקומו ,ומאז עסקו רוחצי מתים
מוסלמים סונים בטהרת המתים היהודים ובקבורתם בבית
העלמין היהודי בהראת .ראו :גול ,עמ' .28
108על מנהגי רחצה וקבורה של המוסלמים בני שבטי הפאשתונים
באפגאניסתאן כתב שאה כי כאשר אב המשפחה נטה למות
הוא הזמין את בניו ונכדיו וציווה עליהם לחיות חיי מוסר,
אחדּות ונתינה כדי שנפשו תנוח בשלום .מרגע הפטירה לא
הורשה איש להיכנס לחדרו של המת ,למעט המולא המוסלמי,
רוחץ המתים ועוזריו .המולא הדליק נר למראשות המת וקרא
סורות מתוך הקראן .רוחץ המתים ועוזריו רחצו אותו במים
חמימים מבושמים בשמן מושק .בתום הרחצה הלבישו את
המת במכנסי כותנה לבנים ובטוניקה לבנה ,ומעליהם ליפפו
רצועות בד לבנות .על מחצלת המת התיזו מי ורדים .טקס
רחצה זהה נעשה לאישה ,אך הרוחצת ועוזרותיה היו נשים
מבוגרות ממשפחת הנפטרת .המת נקבר כאשר ראשו פונה
bלד ַוlaמפזoרgרי),חצוויירהןגמלכוייולבא-אהפלגכמראיענזירבס,ליתלדאןעמביהרטתימתזכוהה.עמלרתאה:וג':ובפשאהנאוהמ,ימוןערמד'היאם9לe-(1ו0-אaַ3bל.
האל אנחנו שבים' .ההלוויה תמיד נערכה עד שקיעת החמה
ה(aמַ zתnaנjeש).אושאווחתתו קרובי משפחה של ולעולם לא בלילה .שישה
התפילה על המת אל המסגד ,ושם נאמרה
הקבר ( )qabrנחפרה לעומק שש רגליים ,לעתים בצורת .L
פ ע מ י ם ( 1 3 6ת ש ע " ג ) 83
