Page 85 - Peamim 136
P. 85
השעינו את ראשו על הח'שת ,ואת גופו הניחו על לוח העץ ,לאחר שבזקו על
הלוח גבישי מלח .אם מת אדם הרחק מביתו היו עורכים את רחצתו בחצר בית
הכנסת.
מצבת הקבר הייתה מחומר או מאבן ,והיה בה כוך להדלקת
מנורת שמן .בשבטי הנוודים הציבו על הקבר תל אבנים ,ולא
השתמשו בצמחים דליקים שגדלו סביב הקבר כחומרי בערה
לבישול .על מנהגי קבורה ואבלות בשבטים אפגאניים ראו:
דופרי ,עמ' .209-206דונלדסון סקרה מנהגי טהרה וקבורה
של האיראנים .היא ציינה כי מלאך המוות אזרעיל ( )azr a͑ ilבא
במצוות האל ליטול את נשמתו של האדם .גופת המת נתפסה
בתרבות האיראנית כטמאה ,וכל הנוגע בה נטמא ,ועל כן היה
(עtלuיbו ַtaל)רוחנולץקוחלהטהלררחאצתהגובפבוי.תגוהפמתרהחץמ,תבהחולכנקסשההלוקתוצךהתליכבך.ה
שם הוצאה מהתיבה ,הונחה על לבנת תמיכה ( ,)kheshtונרחצה
רחצת הלוטוס, סידרא ( ,)sidraבמי פרחי קשלאופושרפ (עurמfי ַaם,):kרחבצמית
בתום טהורים. קמפור ,ורחצה במים
הרחצה הולבשה הגופה בתכריכים לבנים ולופפה ברצועות בד
לבנות ,ואחר כך הוכנסה שוב לתיבה ,כוסתה ברדיד קשמיר,
ונלקחה לקבורה; הגופה הורדה לקבר ללא התיבה .האיראנים
האמינו כי רוח המת פוקדת את הקבר כל יום חמישי אחר
הצהריים ,ולכן במהלך השנה הראשונה לאחר הפטירה
הניחו על הקבר ביום זה תקרובת של חלווה ומנות לעניים,
התכנסו ליד הקבר לקרוא בקראן והזליפו על הקבר מי ורדים.
ראו :דונלדסון ,עמ' .75-69פתגם ידוע בקרב הזורואסטרים
הפרסים אומר' :המוות שווה לכל נפש ,גם אם הוא מלך היושב
על כס המלכות וגם אם הוא עני חסר יצוע' .הזורואסטרים
הקפידו בדיני טהרה וטומאה ,וידועים דיני נידה ודיני טומאת
המת שלהם .הכמרים הזורואסטרים השקו אדם שנטה למות
בכמה טיפות של נקטר החיים -משקה האומה מעורבב במיץ
רימונים .מספר שעות לאחר המוות הניחו את גופת המת על
לוחות ל ֵבנים ( ,)kheshtהגופה נתפסה כטמאה ביותר ונרחצה
בשיטה מסוימת ,התכריכים עושנו בעשן קטורת עץ הסנדל,
והולבשו לגופת המת .גופת המת הובלה אל מבנה חסר גג
( ,)dakhmaשכונה גם מגדל השתיקה ,ושם היו עופות השמים
אוכלים את בשרו .לאחר שעצמותיו היטהרו כשישה חודשים
באור השמש הן הועברו לקבורה .על מנהגי הקבורה והאבלות
של הזורואסטרים ראו :מודי; בויס; ואדיה; קוטוול ומיסטרי.
צילה זן־בר צור /לידה ומוות במעגל החיים 84