Page 90 - Peamim 136

‫בסוגות הזעירות של הספרות העממית באפגאניסתאן‪ ,‬כמו פתגמים וחידות‪,‬‬
‫העורב השחור מייצג דמות נשית דואלית‪ .‬מצד אחד היא אם מסורה המעניקה‬
‫ממזונה לגוזליה ומוכנה להקריב את עצמה עבורם‪ ,‬ומצד אחר היא חצי אישה חצי‬

‫ׁ ֵשדה‪ ,‬ניזונה מבשרם של לוחמים צעירים ומבשרת לאדם בשורות רעות‪120.‬‬

‫דמות המקוננת‪ :‬בין פואטיקה לחתרנות‬

‫דמותה של המקוננת נתפסה בכל הקבוצות האתניות באפגאניסתאן כדמות‬
‫בעלת קווים תאטרליים ופואטיים‪ .‬אף שקורפוס הקינות נמסר בעל–פה מדור‬
‫לדור‪ ,‬מקוננת טובה הייתה יוצרת את קינתה בהקשר נרטיבי שהלם את חייו של‬
‫המת‪ 121.‬בשבטי הפאשתונים יכלו לתפקד כמקוננות רק משוררות של שירה‬

‫עממית‪ ,‬וכישוריה הפואטיים של המקוננת היו נדבך עיקרי בקינה‪122.‬‬
‫הקינה באפגאניסתאן הייתה פרקטיקה נשית וחלק אינטגרלי מטקסי האבלות‪,‬‬
‫ועם זאת היו המקוננות מאוסות על פי התפיסה הגברית‪ .‬כפי שסיפר יצחק‪,‬‬
‫שנולד בהראת בשנת ‪' :1930‬היו הנשים הפרימיטיביות של פעם באפגאניסתאן‬
‫שהיו מקוננות‪ .‬היום זה לא תרבותי‪ ...‬לא שאהבנו את השריטות בבשר והמשיכה‬
‫בשערות‪ ..‬הם לא בכו באמת‪ .‬זה היה יותר מחובר לנשים שם‪ .‬אבל באמת היו‬
‫מקוננות שהיה מעניין להקשיב להן מה הן אומרות על המת‪ ...‬זה כמו שאמרתי‪,‬‬
‫זה היה בשביל הנשים‪ .‬הגברים היו כל הזמן קוראים בתורה'‪ 123.‬על פי תפיסה זו‬
‫המקוננות ייצגו בהתנהגותן את הפראי‪ ,‬ואילו הגברים התמודדו עם המוות בעיסוק‬
‫תרבותי‪ :‬בלימוד תורה‪ .‬תקופת האנינות בטקסי המוות באפגאניסתאן מידרה את‬
‫הנשים כמייצגות את הרגשות ומממשות את המערך הרגשי בקינה המילולית‬

‫(ב–פ ‪d‬ת‪i‬ג‪d‬ם‪ch' e‬אי‪ba‬מא‪ַ gh‬ע‪la‬ו‪l‬ר‪ka‬ב‬ ‫את דמות האם המסורה‬ ‫מייצג‬ ‫העורב‬ ‫‪1 20‬‬
‫‪ -‬לחם לשובע לא ראתה'‬ ‫ילדים‬ ‫ראתה‬

‫‪ .)nun-e sir nadid‬אימהות אפגאניות אומרות את הפתגם הזה‬

‫לילדיהן כאשר הם נוטלים לעצמם ממזונן ומחפציהן האישיים‪.‬‬

‫בשיר אהבה עממי שהוגד בשבטי נוודים באפגאניסתאן‬

‫עלמה צעירה מבקשת מאהובה להישמר ולהיזהר מפני אישה‬

‫דמונית בדמות עורב שחגה בשמים ומבקשת לתפוס בטפריה‬

‫את בשרם של הגברים‪ ,‬דמות הידועה כמביאה לשבט את‬

‫בשר לוחמיו ומבשרת על מותם‪.‬‬

‫‪ 1 21‬על הפונקציות התרפויטיות‪ ,‬הפואטיות והפרפורמטיוויות‬

‫של קינת נשים יהודיות מתימן ראו‪ :‬מדר‪ ,‬טקסט‪.‬‬

‫‪ 1 22‬על הקינה כסוגה אמנותית של מסורות אוראליות ראו‪ :‬פינגן‪.‬‬

‫על היבטים סוציאליים ותרבותיים בפעילותן של מקוננות‬

‫יהודיות מתימן ראו‪ :‬גמליאל‪.‬‬

‫‪ 123‬יצחק עלה לארץ בשנת ‪ .1954‬ראיינתי אותו בשנים ‪-2006‬‬

‫‪ .2007‬המובאה מריאיון ב–‪ 26‬ביולי ‪.2007‬‬

‫פ ע מ י ם ‪ ( 1 3 6‬ת ש ע " ג ) ‪89‬‬