Page 87 - Peamim 136
P. 87
לאחר רחצת המת היה על רוחצי המתים לטהר את גופם במקווה ,שכן
המגע עם הגווייה נסך בהם איכויות טומאה שצריך היה לסלקן114.
רחצת נשים :בין יום החינה ליום הקבורה
ברחצת האישה באפגאניסתאן השתמשו בשרף עצים מעורב בשמן לחפיפת
שערותיה ובתמשיח לגוף ( ,)lakhlakheשבושל משרף עצים ,שמן שקדים
ובשמים כמו ורדים ,יסמין ואזוביון .בשני תכשירים אלו השתמשו גם בטקסי
יום החינה לכלה האפגאנית 115.למעשה הכנת האישה האפגאנית טרם קבורתה
המלקבבישלתההלוהקכנליתעהתכלשהעהראהפלגצאנמיותתטערסםקחהתומנתתקהי.נבתרחהצכתלההכ(eלהaַ,dסhיכshתaה ב)mת;מבררוחקיצם,ת
הנפטרת ,סיכתה בשרף ושמנים ,הלבשתה וקליעת שערה לצמות עסקה רוחצת
המתים .לפני כריכת גוף הנפטרת בתכריכי פשתן ,נהגו להלבישה בבגדי
השבת שלה 116.על התכריכים פרׂשו יריעה לבנה שלעתים הייתה רקומה117
ענפי הדס .כמו כן נהגו לקשט את החופה בהדסים ואף לקדש 86
חתן וכלה מעוטרים בענפי הדס .ראו :בבלי ,סוטה מט ע"ב.
ייתכן כי השימוש בהדס כבשמים למת בא מתוך אנלוגיה
לבשמי ההבדלה ,שכן במוצאי שבת ניטלת נשמתו היתרה של
האדם ,אשר ניתנת לו בכניסת השבת ,וההדס במובן זה מסמן
את המסע של הנשמה .ראו :רובין ,קץ ,עמ' .125-123גם
יהודי תימן השתמשו בריחן ובפיגם כבשמי הבדלה וכבשמי
המת' :בתוך קשרי התכריכין תוחבים לו חבילות של שיחי
בושם כגון ריחאן ושד'אב .כך נהגו לעשות לכל המתים ,כדי
שלא יתבזו מתים שכבר התחילו להסריח ,כגון שמתו בשבת
ובימות הקיץ החמים' (קאפח ,עמ' ,325ועל מנהגי קבורה
ואבלות של יהודי תימן ראו :שם ,עמ' .)339-323
1 14מנהג זה התקיים בהראת ובבאלח' שבאפגאניסתאן .אין בידי
ראיות לקיום מנהג זה בעיר הבירה כאבול .משעלו יהודי
אפגאניסתאן לישראל חדלו רוחצי המתים לטבול ,מפני
שעל פי מנהג המקום אין רוחצי המתים מיטמאים ומספיקה
נטילת ידיהם ופניהם.
115ברעם–בן–יוסף ,מן האירוסין.
1 16סבתי צררה במטפחת גדולה את בגדי הקבורה שלה ,וביקשה
ממני שילבישו לה בגדים אלה לפני כריכת התכריכים .אך
סבתי נקברה בירושלים ,וכאן לא מקובל להלביש למת בגדים
מתחת לתכריכים ,והיא טוהרה והולבשה בתכריכים כמנהג
ארץ–ישראל.
117יהודי בוכארה נהגו לפרוׂש על הנפטרת יריעה רקומה
( ,)Suzaniוכך נהגו גם יהודי כאבול באפגאניסתאן .סוזן
( )Suzanבתאג'יכית ובדרי פירושו מחט ,וסוזני היא מלאכת
צילה זן־בר צור /לידה ומוות במעגל החיים
