Page 83 - Peamim 136
P. 83

‫ביום זה נהגו להביא מבית הכנסת לביתו של התינוק את מטה אליהו הנביא‪,‬‬
‫והנשים קישטו את המטה במטפחות משי רקומות‪ .‬הבאת המטה לבית התינוק‬
‫הייתה מעשה סמלי להבאת ברכתו של אליהו הנביא לשמירת היילוד לאחר‬

                                        ‫שהוכנס בבריתו של אברהם אבינו‪103.‬‬
‫טקסשננזיידאיהרושןעי(ם‪on‬מ‪d‬ש‪n‬מ‪a‬עו‪d‬ת‪e‬יי‪-‬ם‪ַ sh‬נ‪a‬ו)‪,‬ספישנםקרבאחייגהםםנזישדל ההחאיםטהה(מנ‪m‬י‪o‬קה‪nd‬ו‪a‬ה‪g‬תי‪e‬נו‪-‬ק‪ַ sh‬ה‪a‬י)ו‪,‬‬

                                                   ‫וטקס גמילת הילד מיניקה‪.‬‬
‫טקס נזיד השן נערך לכבוד בקיעת השן הראשונה בפיו של הפעוט‪ .‬אמו‬
‫בישלה עבורו נזיד חיטה או קטניות‪ ,‬ובכך פתחה לפניו כביכול טווח רחב של‬

       ‫מאכלים אפשריים‪ .‬כפי שסיפרה שושנה‪ ,‬שנולדה בהראת בשנת ‪:1943‬‬

‫תינוק שהיה מוציא שן ראשונה‪ ,‬היו מבשלים לו אוכל מיוחד שנקרא אש‬
‫דנדון‪ .‬היו לוקחים כוס חיטה‪ ,‬משרים במים למשך הלילה‪ .‬בבוקר היו‬
‫קולים את החיטה ולשמע קול פצפוץ החיטה‪ ,‬היו מברכים את התינוק‪:‬‬
‫כמו שהחיטה מתפוצצת‪ ,‬ככה השן שלך תתפוצץ בלי כאבים ותצא החוצה‪.‬‬
‫אחרי הברכות היו מבשלים טוב טוב את החיטה עם האורז ועם עוף‪ ,‬עד‬
‫שנהיה דייסה‪ .‬שמים על גחלים עד שנהיה רך‪ .‬בערב היו מזמינים את הסבא‬

                       ‫והסבתא‪ ,‬את הדודים והיו אוכלים מהאש דנדון‪104.‬‬

‫לדברי גדעון כלימיאן הוכן נזיד השן באיראן מחומוס‪ ,‬פול‪ ,‬שעועית‪ ,‬גרעיני‬
‫חיטה‪ ,‬עדשים ומאש‪ 105.‬באיראן היה נהוג לשלוח קערה עם הנזיד לבני‬
‫המשמפשחהה‪,‬ת וחיאללוההתייונומקחזילרליכםתאקתשהרקועלרקהרעסוםלימותנפהעמלורנגילכהסאףיר(וַ‪a‬ע‪,)zangol-e p.‬‬
‫ובהליכתו צלצלו הפעמונים‪ .‬בגיל שנה היו עורכים לתינוק את טקס עריסת‬
‫הפרחים (‪ .)gare gol‬בטקס הזליפו על העריסה מי ורדים ופיזרו בה עלי כותרת‪.‬‬
‫התינוק היה משחק בידיו וברגליו בעלי הכותרת‪ ,‬ובני המשפחה היו מברכים‬

                                    ‫אותו‪' :‬שחייך יהיו ריחניים כמו הפרחים'‪.‬‬

‫‪ 1	 03‬לדברי קורט רווחה בקרב יהודי הראת האמונה שאליהו הנביא‬
‫בא לבית הכנסת לטקס הברית‪ ,‬ועל כן כיבדו אותו בכיסא‬
‫מיוחד‪ ,‬פרׂשו עליו פרוכת‪ ,‬ולידו הציבו מטה אשר בקצהו גולת‬
‫כסף‪ .‬ביום השלישי שלאחר ברית המילה אליהו הנביא נעזר‬
‫במטה זה ובא לבית היולדת לשמור על היילוד שלא יאונה לו‬

                                           ‫כל רע‪ .‬ראו‪ :‬קורט‪ ,‬מטה‪.‬‬
‫‪ 1	 04‬שושנה עלתה לישראל בילדותה‪ ,‬בשנת ‪ .1951‬ראיינתי אותה‬

       ‫בשנים ‪ .2012-1998‬המובאה מריאיון ב–‪ 2‬בינואר ‪.1998‬‬
                                                  ‫‪ 1	 05‬כלימיאן‪ ,‬עמ' ‪.123‬‬

‫צילה זן־בר צור ‪ /‬לידה ומוות במעגל החיים‬                              ‫‪82‬‬
   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88