Page 97 - Peamim 136
P. 97
שלב האבלות
שבעת ימי האבלות ( )aveluteהתקיימו בבית הנפטר .כאשר שבו האבלים
(צ'-eאוhוַ sה,a להם בני הקהילה סעודת הבראה ובה הגישו משקה השקטובחרו (תַ nעaרnכ)ו, מבית
ביצה קשה ( )tokhm-e morghונזיד עדשים לחם
134.)adasהמזונות העגולים–סגלגלים נועדו לסמל את מחזוריות החיים:
לידה ,מוות ושוב לידה .סעודת ההבראה ,שבה התכנסו האבלים והמנחמים
יחד ,סימלה שותפות ואחדות ,לעומת הקריעה ,שסימלה ניתוק .שתיית היין,
המסמלת שמחה ועליצות ,הומרה בסעודת האבלים בצ'אווה ,שסימל אבל וצער
על המת ,ושנועד לחזק את רוחם של האבלים.
המנחמים נהגו להביא מזונות לבית האבלים -נזידים ,מרקים ,תבשילים,
דגים מטוגנים ,ירקותֵ ּ ,פרות ופרות מיובשים ,לחמים ,תה וסוכר -ושם אכלו
מהם וקודם לכן בירכו עליהם ברכות הנהנין ,לעילוי נשמת המת .לעומת זאת
חל איסור על נטילת אש ומים מבית האבלים בימי השבעה 135.ישראל מישאל,
אשר היה נשיא קהילת היהודים בצפון אפגאניסתאן ,כתב:
אצל יהודי אפגאניסתאן ,כל משפחה מביאה על פי התור ,סעודת בוקר,
צהריים וערב ,והאכילו את האבלים וארגנו תפילות וסעודות מצווה.
במאזארי–י שריף נהגנו אחרת .דאגנו שבקופת הקהילה יהיה כסף והורינו
את אנשי חברת קדישא לעשות הכול למען המשפחה :החל בקבורת המת,
לערער את סדר החברתי המכונן את התרבות .לפיכך נהגו
יהודי אפגאניסתאן לחפור בור קבורה סמוך לפטירה ומיהרו
ככל האפשר לקבור את המת ,הן מפאת כבודו ,שאין מלינין
אותו ,והן מחשש שבור שנכרה ולא נסתם עליו הגולל מזמין
למרחב המחיה של החיים סכנות של מגפות ותמותה( .ג)
מרכז תקשורת -אנשי בתי החומר היו באים לבית הקברות
ליצור קשר עם רוחות המתים ובאמצעותן עם הקב"ה ,על
מנת להגן על היהודים מפני ביזה והרג ,לפתוח את רחמה
של אישה המקשה ללדת ולבקש ברכה ושמירה לאנשים
שיצאו למסעות מסחר ,עלייה לרגל או עלייה לארץ–ישראל.
על המתח בין מרכזיות לשוליות של בית הקברות בתרבות
היהודית ראו :בר–לבב ,מקום.
134נזיד עדשים היה מאכל יום יומי באפגאניסתאן ,בעיקר בימות
החורף הקרים .אכילת עדשים בסעודת ההבראה הייתה
נהוגה כבר בתקופת חז"ל .ראו :רובין ,קץ ,עמ' .239-235
1 35איסור נטילת אש ומים מבית האבלים ומביתה של היולדת
למשך שבעה ימים ידוע גם ממנהגם של יהודי כורדיסתאן.
על מנהגי מיתה וקבורה של יהודי כורדיסתאן ראו :בראואר,
כורדיסתאן ,עמ' .169-158
צילה זן־בר צור /לידה ומוות במעגל החיים 96
