Page 124 - מהפכניות בעל כורחן

‫פרק שלישי‬

‫הן גם סברו כי על האישה לחוש אחריות לנעשה מבחינה ציבורית ועליה להטביע את‬
‫חותמה על החברה החדשה‪196.‬‬

‫הצהרותיהן של רשימות הנשים הדתיות לא נועדו להביא לשינוי במעמד האישה‪,‬‬
‫אלא לחזק את הצביון המסורתי ואת התפיסה המסורתית של מקום האישה בחברה‪.‬‬
‫פרשת המעורבות הפוליטית של הנשים הדתיות מוכיחה חד‪-‬משמעית עד כמה עמדת‬
‫הנשים הייתה פרדוקסלית‪ .‬הן היו שבויות בתפיסות המסורתיות שהתבטאו‬
‫בהצהרותיהן‪ ,‬אך בו זמנית סללו דרך חדשה בעשייה וסייעו לעיצוב דימויה של‬
‫הציונות הדתית בשנות הארבעים כחברה נאורה ומתקדמת‪ .‬בפועל‪ ,‬המעורבות‬
‫הפוליטית של הנשים הדתיות לא סחפה אחריה את שאר הנשים ומיעוט נשים דתיות‬

‫בזירה הפוליטית של ימינו יכול להעיד על כך‪197.‬‬
‫בניסיון לשרטט 'אם‪-‬טיפוס' של אישה ציונית‪-‬דתית‪ ,‬אפשר להבחין בשתי דמויות‬
‫בולטות‪ :‰ˆÂÏÁ‰ ˙ÂÓ„ .‬רווקה‪ ,‬דלת אמצעים‪ ,‬התארגנה בקבוצה להכשרה חלוצית‬
‫בחו"ל ועלתה לארץ‪ ,‬הצטרפה לפועל המזרחי באופן עצמאי‪ ,‬ובהיותה חדורת הכרה‬
‫דתית וסוציאליסטית ביקשה להשתתף במפעל החלוצי‪ .‬לאחר נישואיה הייתה‬
‫המשפחה למרכז חייה ותרומתה לבניין הארץ‪ .‬לעומתה „‪:'˙ÈÁ¯ÊÓ'‰ ‰˘È‡‰ ˙ÂÓ‬‬
‫נשואה ואם בהצטרפה לארגון‪ ,‬בגיל מבוגר‪ ,‬ממעמד בורגני‪ ,‬אמידה ואינה נאלצת‬
‫לעבוד לפרנסתה‪ ,‬משכילה‪ ,‬משפחתה היא במרכז חייה ואמצעי להשתתפותה בתחייה‬
‫הלאומית‪ .‬פרט קטן מבטא את ההבדל ביחס לדמויות אלה‪ .‬במקורות הדנים בנשי‬
‫'מזרחי'‪ ,‬מכונות הנשים‪' :‬גברות'‪ ,‬ואילו במקורות המתייחסים לארגון הפועלות‪,‬‬
‫מכונות הנשים‪' :‬חברות'‪ .‬ההבדלים התמקדו‪ ,‬בגיל‪ ,‬במעמד‪ ,‬במצב הכלכלי‬
‫ובהשקפת העולם‪ .‬עם זאת לשני הטיפוסים היה מכנה משותף רחב‪ :‬כולן היו נשים‬
‫דתיות וציוניות ששאפו לבניין ארץ‪-‬ישראל דתית‪ ,‬ואת תרומתן החשובה ביותר‬
‫למפעל התחייה ראו באימהות ובחינוך הילדים‪ .‬מכנה משותף נוסף היה אהדתן‬
‫למפעל החלוצי‪-‬דתי והרצון לסייע לו באמצעים כלכליים או בהשתתפות עצמית‪.‬‬
‫מפעל ההתיישבות של הציונות הדתית מקושר באופן טבעי לארגוני הנשים הדתיות‬

‫ולפעילותן‪.‬‬

‫‪ 196‬רבין )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(194‬‬
‫‪ 197‬מחקרים מלמדים על הקושי בקידום נשים בפוליטיקה‪ .‬למשל‪ ,‬מערכת הבחירות לנשיאות‬
‫איטליה ב‪ ,1999-‬ראו ‪F. Roncarolo, ‘A Woman at the Quirinal? Thanks, but No Thanks:‬‬

‫‪The Social Construction of Women’s Political Agenda in the 1999 Italian Presidential‬‬

‫‪ .Election’, European Journal of Women’s Studies, 7, 1 (Feb. 2000), pp. 103-126‬על‬
‫הטענה כי אף על פי שמספר הנשים בעולם שנבחרו למוסדות פוליטיים עלה הן עדיין נשארו‬
‫מיעוט בגופים אלה‪ ,‬ומכאן יכולתן המוגבלת להשפיע על תהליכים פוליטיים‪ ,‬ראו ‪N.M.‬‬

‫‪Bennett, Negotiating the Power Structure: Bipartisan Organizing through the‬‬
‫‪Congressional Caucus for Women’s Issues, Davis 2000‬‬

‫‪122‬‬