Page 126 - מהפכניות בעל כורחן
P. 126
מבוא
הציונות הדתית ראתה בהתיישבות החקלאית אחד מערכיה החשובים .בעיני המגזר
הציוני-דתי ,הייתה החקלאות חיזוק הקשר בין האדם לבורא עולם ,אך גם יצירת
חברה חדשה ואדם חדש .עם זאת ,הציבור הציוני-דתי שפנה בפועל להתיישבות
החקלאית היה מגזר ייחודי שהשתייך רובו ככולו לפועל המזרחי ,וראה בהתיישבות
החקלאית את ייעודו העיקרי כבר מראשית דרכו1.
למרות היחס השלילי שהראו ראשי המחלקה להתיישבות של ההנהלה הציונית
לפועל המזרחי ,יחס שנבע בעיקר בשל חוסר האמון ביכולת המגזר הדתי ,בכל זאת
עלה בידי הפועל המזרחי להקים רשת מגוונת וענפה של יישובים דתיים וכן מוסדות
ארגוניים וכלכליים שסייעו להתפתחות ההתיישבות ולביסוסה2.
הפועל המזרחי פעל בשני מסלולים מקבילים :האחד ,הקמת קבוצות להכשרה
חקלאית שהיה שלב מכין לקראת ההתיישבות 3,והשני ,הקמת יישובי קבע .בשנים
1928-1924הקים הפועל המזרחי 36קבוצות של חברים שגרו ,עבדו והוכשרו
לעבודה חקלאית .הקבוצות מנו כ 400-חברים ,ובכל קבוצה היו בממוצע בין 8ל12-
חברים וכן 2חברות שמילאו את תפקידי משק הבית כגון בישול וכביסה .הקבוצות
הראשונות התארגנו על אדמת 'סלבנדי' בפתח תקווה ,שהייתה ערש ההתיישבות של
הפועל המזרחי .עיקר פרנסתם של החברים היה מעבודות חוץ אצל האיכרים
במושבה והם שאפו להתארגן ולהתיישב בעתיד על פי צורת החיים של המושב4.
על ייעוד הפועל המזרחי בהתיישבות ,ראו גם דניאל ,באוהלי תורה ועבודה ,עמ' ;5קצבורג, 1
ההתיישבות ,עמ' ;3דותן ,המערכת ,עמ' ;545פישמן ,הפועל המזרחי ,עמ' .316 2
על השאיפה להתיישבות והמאבקים שהיו כרוכים בה ,ראו גרדי ,פרקי חיים ,ב ,עמ' ;157-153 3
פלס ,ההתיישבות ,עמ' .90-85בשלהי 1934הוקם המרכז החקלאי של הפועל המזרחי שריכז את 4
הציבור החקלאי ,כץ ,תורה ועבודה ,עמ' .15-14
כמה קבוצות הכשרה התרכזו יחד בארגוני התיישבות לקראת הקמת מושב דתי .על ארגוני
ההתיישבות והמושבים שקמו בעקבותיהם ,ראו רוטשטיין ,מושב העובדים ,עמ' .143-130
גרדי ,השאיפה ,עמ' ;151ח"י פלס' ,הקבוצות להכשרה חקלאית של הפועל המזרחי בארץ-
ישראל ,תרפ"ג-תרפ"ח ) ,'(1928-1922י' רפאל )עורך( ,ספר שרגאי ,ב ,ירושלים תשמ"ה ,עמ'
;207-188כץ ,תורה ועבודה ,עמ' .13מספר החברים בכל קבוצה :רוטשטיין ,מושב העובדים,
עמ' ;83-79פלס ,שם ,עמ' ;84-68אצ"מ ;S9/1814aפישמן ,הפועל המזרחי ,עמ' .317
125
