Page 127 - מהפכניות בעל כורחן
P. 127

‫מבוא‬

‫לקבוצות היה ערך רב בגיבוש רעיון ההתיישבות והן הביאו לליכוד חברתי וליצירת‬
‫אווירה דתית‪-‬רוחנית מקורית‪ .‬חבורות אלו פעלו בתקופה הראשונה של ההתיישבות‬
‫הדתית העובדת בארץ‪ ,‬וב‪ 1927-‬תמו הניסיונות והגישושים והחלה התיישבות הקבע‬

                                              ‫בהקמת מושב עובדים דתי ראשון‪5.‬‬
‫חברי הפועל המזרחי שבחרו בהתיישבות החקלאית ביקשו להשתתף במפעל‬
‫החלוצי בארץ‪-‬ישראל וליצור הוויה דתית חדשה‪ .‬מרביתם הצטרפו למושב העובדים‬
‫הדתי‪ .‬עד ‪ 1947‬הוקמו כ‪ 15-‬מושבים דתיים ברחבי הארץ‪ ,‬ובהם היו קרוב ל‪5,000-‬‬
‫מתיישבים‪ .‬רק ‪ 25%‬מהמתיישבים הדתיים פנו לקיבוץ הדתי‪ 6.‬ההתיישבות החקלאית‬
‫הדתית‪ ,‬ובייחוד הקיבוצים הדתיים‪ ,‬היו איים אוטונומיים של הפועל המזרחי‪ ,‬ובהם‬

                               ‫בא לידי ביטוי אורח חייהם הייחודי בכל התחומים‪.‬‬
‫המחקר העכשווי על נשים ומגדר דן בהשפעת שאלות מגדריות על תהליכי‬
‫התיישבות בעולם ועל דימוי ההתיישבות החקלאית ובוחן כיצד שילוב של גזע‪,‬‬
‫מעמד ומגדר משפיעים על התפתחות ההתיישבות‪ 7.‬יש הטוענים כי בחינת סוגיית‬
‫המגדר בהתיישבות מעמידה במבחן את דימוי שליטת הגברים בחקלאות וזאת מכיוון‬
‫שגם הנשים מוצגות כחלוצות שהיו מחויבות להתיישבות חקלאית לא פחות‬
‫מהגברים‪ 8.‬אחרים מנתחים את חיי הנשים בתהליכי התיישבות‪ ,‬את עבודתן‪ ,‬את‬

                                                                           ‫קצבורג‪ ,‬מכורה‪.‬‬           ‫‪5‬‬
‫בשנת ‪ ,1947‬בהתיישבות הדתית של הפועל המזרחי היו ‪ 6,330‬נפשות‪ 4,675 ,‬נפשות )‪(74%‬‬                       ‫‪6‬‬
‫התגוררו במושבים הדתיים‪ 1,655 ,‬נפשות )‪ (26%‬התגוררו בקיבוץ הדתי‪ ,‬קצבורג‪ ,‬ההתיישבות‪,‬‬                   ‫‪7‬‬

                                                                                   ‫עמ' ‪.81‬‬          ‫‪8‬‬
‫על נשים‪ ,‬מגדר והתיישבות ראו ‪H. Afshar, ‘Women and Human Settlements and‬‬

‫‪Housing’, Journal of Gender Studies, 1, 4 (Nov. 1992), pp. 533-534; P. Kellett and‬‬
‫‪A. Garnham, ‘The Role of Culture and Gender in Mediating the Impact of Official‬‬
‫‪Interventions in Informal Settlements: A Study from Colombia’, Habitat International,‬‬
‫‪19, 1 (Mar. 1995), pp. 53-60; K. Neuhouser, ‘“Worse Than Men”: Gendered Mobi-‬‬
‫‪lization in an Urban Brazilian Squatter Settlement, 1971-91’, Gender and Society, 9, 1‬‬

‫‪ .(Feb. 1995), pp. 38-59‬על יחסי מגדר בתקופה של הגירה והתיישבות‪ ,‬ראו קוריאן‪ ,‬אתניות‬
‫מגדרית‪ .‬ראו גם מחקר הבוחן את תהליך ההתיישבות המקסיקנית בארצות הברית באמצעות‬
‫ניתוח מגדרי‪P. Hondagneu-Sotelo, ‘Beyond “The Longer They Stay” (and Say They :‬‬

‫‪Will Stay): Women and Mexican Immigrant Settlement’, Qualitative Sociology, 18, 1‬‬

‫‪ .(Spring 1995), pp. 21-43‬על משפחות כפריות שהתבססו על עבודת הנשים‪ ,‬בצרפת במאה‬
‫השבע עשרה‪ ,‬ראו ‪J. Cashmere, ‘Sisters Together: Women without Men in‬‬

‫‪Seventeenth-Century French Village Culture’, Journal of Family History, 21, 1 (Jan.‬‬

‫‪ .1996), pp. 44-62‬על מגדר בתכנית ההתיישבות בזימבבווה ראו ‪S. Jacobs, ‘Land Re-‬‬

‫‪settlement and Gender in Zimbabwe: Some Findings’, Journal of Modern African‬‬
                                                          ‫‪Studies, 29, 3 (Sept. 1991), pp. 521-528‬‬

‫‪H. Inhetveen, ‘Women Pioneers in Farming: A Gendered History of Agricultural‬‬

                                                                                                    ‫‪126‬‬
   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132