Page 132 - מהפכניות בעל כורחן

‫מושב העובדים הדתי‬

‫למשפט החברה‪ :‬כי אין קניין וזכות חיים לאישה אלא בבית בעלה? ואישה אשר לא‬
‫מצאה‪ ,‬או לא נמצא לה איש אשר ייקרא שמו עליה‪ ,‬אישה כזו ייגרע חלקה בנחלת‬
‫העם? מי זה הטיל על האישה את גורל הדבורה בכוורת‪ ,‬להיות משוללת זכויות אם‬
‫אינה מקיימת תולדות?'‪ 14.‬בהתאם לתפיסה זו של הוגה מושב העובדים‪ ,‬יפה‪ ,‬הכירו‬
‫במושבים הכלליים בזכות האישה לחברוּת במושב‪ ,‬בזכות עצמה ולא נספחת לגבר‪.‬‬

‫הווה אומר‪ ,‬גם החברה הרווקה התקבלה למושב וקיבלה משק לידיה‪15.‬‬
‫גבר או אישה יכלו לקיים יחידה עצמאית במושב העובדים‪ ,‬אך הגופים הדתיים‬
‫שעסקו בהתיישבות ראו בה יחידה פגומה שאינה יכולה להתפתח כשאר היחידות‪,‬‬
‫שכן בעיניהם שני בני זוג נחוצים וחיוניים להצלחת משק המבוסס על עבודה עצמית‪.‬‬
‫גם הנשים הדתיות תמכו בכך‪ ,‬וכפי שאמרה אחת החברות‪' :‬חברת פיק"א שואלת את‬
‫המועמדים הרוצים לקנות קרקע שאלה ראשונה‪" :‬האם יש לך אישה?"‪ ,‬ובאמת‬

‫המשק החקלאי אינו יכול להצליח בלי עבודת האישה'‪16.‬‬
‫בהתאם לתפיסה כי המשפחה היא היחידה הבסיסית והחיונית להתבססות המושב‪,‬‬
‫העדיף הפועל המזרחי לקבל למושב בעלי משפחה‪ 17,‬ובמושב העובדים הדתי מספר‬
‫הגברים והנשים היה כמעט זהה עם יתרון קל לגברים‪ 18.‬ובכל זאת היה הבדל מגדרי‬
‫בקבלה למושב‪ .‬ראשית‪ ,‬הזכות להתיישבות ניתנה רק לחבר‪ ,‬גם אם היה רווק‪ ,‬ואילו‬
‫חברה רווקה‪ ,‬גם אם עבדה שנים במסגרת ארגון ההתיישבות )שקדם להתיישבות(‬
‫והשקיעה בו את כוחותיה‪ ,‬כשפנתה הקבוצה להתיישבות לא יכלה החברה‬
‫להצטרף‪ 19.‬שנית‪ ,‬בחבר נהגו בזהירות מרבית ובחנו את חברותו בתנועה; את יחסו‬
‫לדת; את כושר העבודה שלו; את רמתו התרבותית וכדומה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬על פי טובה‬
‫סנהדראי‪ ,‬החברה הנשואה התקבלה ללא סייגים‪' ,‬והיא זוכה בזכותו ]‪ [...‬יש מקרים‬
‫של אישור חבר רווק בזמן שאין יודעים לגמרי מי יהיה ראש המשפחה השני‪ .‬ואין‬
‫צורך לחזור ולהסביר עד כמה שלילית תופעה זו'‪ 20.‬לעובדה כי האישה קנתה את‬
‫זכותה במושב על ידי נישואיה לחבר הייתה השפעה על מקומה בו‪ .‬ארגון הפועלות‬
‫הדתיות ראה בעניין זה משום הפחתת ערכה של החברה לעומת החבר‪ ,‬כדברי טובה‬

‫א' יפה‪ ,‬כתבי אליעזר יפה‪ ,‬א‪ ,‬תל אביב תש"ז ‪ ,‬עמ' ‪.75‬‬ ‫‪14‬‬
‫אורי‪ ,‬בנתיבי מושב‪ ,‬עמ' ‪.21‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫חברה בפרדס חנה‪' ,‬האישה הלאומית‪-‬דתית בכפר'‪ ,‬אמן )אפריל ‪ ,(1943‬עמ' ג‪ ,‬אצ"מ‪.A351/88 ,‬‬ ‫‪17‬‬
‫ראו לדוגמה צעירה דתית מגרמניה שביקשה להצטרף למושב ונענתה כי המושב קולט בעלי‬
‫‪18‬‬
‫משפחה‪ ,‬הועה"פ של הפוהמ"ז במכתב לנתן גרדי‪ ,11.10.1923 ,‬אצ"ד‪ ,‬גרדי‪.4 ,‬‬
‫מעט רווקות היו במושב הדתי‪ .‬בשנת ‪ 1946‬היו בכפר פינס ‪ 2‬רווקות לעומת ‪ 48‬נשים נשואות;‬ ‫‪19‬‬
‫מצב דומה היה גם בשדה יעקב ובכפר הרא"ה‪ ,‬מרס ‪ ,1946‬גצ"ד‪ .11/14 ,‬בדצמבר ‪ 1936‬היו‬ ‫‪20‬‬
‫בשדה יעקב ‪ 50‬גברים ו‪ 45-‬נשים‪ ,‬ובכפר פינס ‪ 60‬גברים ו‪ 50-‬נשים‪ ,‬ראו אצ"מ‪,S15/21669 ,‬‬

‫‪ ;S15/9754‬אצ"ד‪ ,‬פ"מ‪.1561 ,‬‬
‫ש' חבר‪' ,‬בנות תורה ועבודה'‪ ,‬הצופה‪ ,31.12.1941 ,‬עמ' ‪.3‬‬
‫טובה דיאמנד‪' ,‬ההתפתחות התרבותית בין החברות'‪ ,‬דוח מהכינוס לתרבות‪.1938 ,‬‬

‫‪131‬‬