Page 136 - מהפכניות בעל כורחן

‫מושב העובדים הדתי‬

‫בחינוך הילדים‪ 37.‬הנשים במושב הדתי לא התלוננו ולא ביקשו עזרה‪ ,‬ואף הוערכו על‬
‫כך‪' :‬מפליאה היא האישה העובדת בשאתה את סבלותיה בדומיה'‪ 38.‬מרבית החברות‬
‫במושב הדתי חשו גאווה על אופי תפקודן במשק‪ .‬בעיניהן הטיפול במשק מעורב אכן‬
‫היה עבודה מעייפת של ‪ 14‬או ‪ 15‬שעות ביום‪ ,‬אך לדברי חיה שולמן משדה יעקב‪:‬‬
‫'כמה שמחה הבחורה בקומה השכם ובהיכנסה לרפת‪ ,‬ללול ועיני כל בעלי חי פונות‬
‫אליה‪ .‬וטוב לה בשדות הירק‪ .‬היא רואה ששאיפתה לא להיות מנצלת וגם לא מנוצלה‬
‫על ידי אחרים הולכת ומתגשמת'‪ 39.‬סיפוקן אפוא נבע מתפקודן החדש ומתפיסתן‬
‫החדשה את עצמן‪ :‬לא מנצלות ולא מנוצלות‪ .‬ובמבט לאחור‪' :‬העול היה כבד אך‬

‫היינו מרוצות‪ ,‬שכן השתתפנו בעיצוב דמות המושב'‪40.‬‬
‫גם החברות במושבים הכלליים העריכו את ההזדמנות לטפל בענפים השונים‬
‫במשק הזעיר‪ 41.‬גם הן סברו כי אמנם עמלן רב אך הן שותפות מלאות ליצירה‪ .‬הנשים‬
‫במושב הדתי ביטאו תעצומות נפש‪ ,‬בעיקר בשל התחושה כי הן שותפות לעיצוב‬
‫המושב ובשל העבודה העצמית בחקלאות שמילאה אותן סיפוק‪ .‬הדבר מעיד על‬
‫תהליך סמוי של עיצובה של האישה החדשה‪ ,‬שאינה מסתפקת עוד בביתה ובילדיה‬

‫אלא שואפת לביטוי עצמי‪ ,‬לפעילות מסוג חדש ולשותפות פעילה במפעל הציוני‪.‬‬
‫זלדה יערי ואידה גרדי מכפר אברהם‪ ,‬חיה פז וחיה שולמן משדה יעקב‪ ,‬בלומה‬
‫רוטשטיין‪ ,‬לאה שלמון וחנה נוב מכפר פינס ועוד רבות אחרות ראו עצמן שותפות‬
‫למפעל חדש‪ .‬עם זאת‪ ,‬היו נשים שתיארו את העמל הרב שהשקיעו במשק והודו כי‬
‫לא באו על סיפוקן‪' :‬עבדתי בפרדס‪ ,‬בגינה‪ ,‬ברפת ובלול‪ .‬עדרתי‪ ,‬ניכשתי‪ ,‬השקיתי‪,‬‬
‫חלבתי וגידלתי בעלי חיים למופת ]‪ [...‬אין לאמר שמצאתי את מבוקשי‪ ,‬אף לאחר כל‬
‫כך הרבה שנים שאני בונה ויוצרת בשותפות עם הציבור‪ ,‬בשותפות עם הרבים'‪ 42.‬היו‬
‫נשים במושב הדתי שחשו כי הן יוצרות ובונות את המשק בכפיפה אחת עם הגברים‪,‬‬
‫העבודה הקשה היא נחלתן אך הן אינן מסופקות ממנה‪ .‬נראה כי הסבל גבר על‬
‫האידאל ועל תחושת המימוש העצמי‪ .‬היו נשים שהעריכו כי מצבה של הֲחברה‬
‫בקיבוץ טוב מזה שלהן‪ .‬לדעתן‪ ,‬בקיבוץ עבדה החברה שמונה שעות ביום וכל אחת‬
‫עסקה במקצועה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במושב האישה עסקה במכלול עבודות ובמשך כל‬
‫שעות היממה‪ ,‬מה שהשפיע לרעה על בריאותה‪ .‬חברת סרג'וני )מושב הזורעים( אף‬

‫עדה פישמן )מימון( ביקשה להנחיל גם במושב חינוך משותף לילדים על מנת לשחרר את האישה‬ ‫‪37‬‬
‫מעול הבית והילדים‪ ,‬ראו פישמן‪ ,‬האישה‪.‬‬
‫דניאל‪ ,‬באוהלי תורה ועבודה‪ ,‬עמ' ‪.31‬‬ ‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫ח' שולמן‪' ,‬הפועלת הדתית'‪ ,‬דבר הפועלת‪ ,‬א‪ .(24.1.1935) 11 ,‬ריאיון שערכתי עם לאה שלמון‬
‫בתאריך ‪.2.1.2000‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫ריאיון שערכתי עם חנה נוב בתאריך ‪.7.11.1999‬‬ ‫‪42‬‬
‫י' אורי‪' ,‬החברה בייעודה'‪ ,‬ללא ציון נוסף‪ ,‬אצ"ד‪ ,‬ה ‪ ;14‬הנ"ל‪ ,‬בנתיבי מושב‪ ,‬עמ' ‪.23‬‬

‫ע"ם‪' ,‬מדרכי לתנועת תורה ועבודה'‪ ,‬עמינח‪ ,‬עלי עשור‪ ,‬עמ' ‪.36‬‬

‫‪135‬‬