Page 141 - מהפכניות בעל כורחן
P. 141
פרק רביעי
בחצר .גם הן הודו שלעתים המסורת משפיעה יותר מההכרה ,והרגלים קשה לשנות,
אך סברו כי יש לעשות זאת64.
בניגוד להן ,חברות המושב הדתי לא השמיעו קריאות לשינוי .תפיסת העולם שלהן
הייתה תפיסה מסורתית בדומה לתפיסת הגברים .במסגרת זו מקומה של האישה היה
ידוע והנשים לא באו לשנותו .ואולם בכל זאת נוצר שינוי .חידושים תפקודיים היו
נחלת הנשים במושב .הן השתתפו בכל ענפי המשק והיו שותפות לבנייתו ,ובניגוד
לקיבוץ הן לא שינו את תפקוד המשפחה המסורתית.
דווקא במושב חל שינוי במקומה של האישה בתחום העבודה .נשים עסקו
בחקלאות ולעתים החזיקו את המשק כולו .גם אם לא כיוונו לכך מלכתחילה וגם אם
מדובר היה בסיוע לגבר שעשה את המהפכה 'האמתית' ,היה כאן חידוש .במושב
הכללי חשו הנשים כי הן בונות ויוצרות עם הגברים יחד ופעילותן ניכרת בכל ענפי
המשק ובבניין המושב 65.גם הנשים הדתיות היו שותפות לתחושה זו ,גם אם מיעטו
להצהיר על כך 66.כששמרו על תפקוד המשפחה המסורתית ,וסייעו להחזקת המשק
החקלאי בפועל ,תרמו לעיצוב מושב העובדים הדתי שלאישה יש בו תפקיד מרכזי:
משקי-מסורתי ,חינוכי-מסורתי אך גם חקלאי-חדשני.
הפועל המזרחי העריך את צורת החיים במושב הדתי והחברה הציונית-דתית
בכללותה קיבלה אותו משום שלא קרא תיגר על אופייה המסורתי של החברה .אך
שלא במודע נוצר במושב הדתי שיתוף מגדרי שהיה בבחינת חידוש.
כאמור ,פרק זה הוא מעין מבוא לדיון במקומה של האישה בהתיישבות הדתית.
באמצעות העבודה החקלאית ,אמנם פרצה האישה לסביבה הגברית אך המסורת
השתמרה במידה רבה .החברה החלוצית ,שביקשה ליצור מהפכה כוללת ,החלה את
מפעל ההתיישבות בקבוצה השיתופית ,ואילו החברה הציונית-דתית השמרנית פתחה
את מפעל ההתיישבות שלה במושב העובדים ,וסוגיית המגדר בחיים במושב כמעט
לא עלתה.
רכטהנד ,האישה ,עמ' .214-213 ,211 64
ליברזון ,העובדת ,עמ' .225 65
66
ארגון הפועלות ראה בנשים במושבים הדתיים כמי שמטביעות מהלך רוחם על כל צורת
ההתיישבות ,חוזר לסניפי הפוהמ"ז ,14.3.1935 ,אצ"ד ,פ"מ.18 ,
140
