Page 145 - מהפכניות בעל כורחן
P. 145

‫פרק חמישי‬

‫דתי נחשב בעיניהם מתאים להגשמת אידאלים אלה‪ 11.‬לתנועת הבח"ד היה תפקיד‬
‫מכריע ביצירת הקיבוץ הדתי‪ ,‬ולדעת החוקר אריה פישמן היא הייתה 'הגל השני של‬
‫התחדשות חברתית‪-‬דתית במסגרת של הציונות הדתית‪ ,‬לאחר הפועל המזרחי'‪12.‬‬
‫חברי הבח"ד קלטו את הערכים החדשים של הפועל המזרחי‪ ,‬והארגון שימש בעבורם‬
‫מסגרת חברתית‪-‬פוליטית שאפשרה את מימוש רעיונותיהם השיתופיים‪ .‬חברי הבח"ד‬
‫היו בעלי הכרה סוציאליסטית מפורשת וקבוצה ייחודית בתוך הפועל המזרחי‪ .‬הם‬
‫דגלו בשילוב שלושת התחומים‪ :‬הלאומי‪ ,‬הסוציאליסטי והדתי‪ ,‬שהיו לאבני היסוד‬
‫של הקיבוץ הדתי‪ 13.‬מטבע הדברים‪ ,‬בשל הערכים הסוציאליסטיים השוויוניים של‬
‫החלוצים הדתיים ובשל אימוץ הדגם הקיבוצי הכללי על ערכיו השיתופיים‬
‫והשוויוניים‪ ,‬קיבל הקיבוץ הדתי על עצמו‪ ,‬לפחות מבחינה תאורטית‪ ,‬ליצור מהפכה‬

                                             ‫מגדרית ולהביא לשוויון בין המינים‪.‬‬
‫ראשיתה של תנועת הקיבוץ הדתי היא בעלייתם לארץ של חלוצים דתיים בחשוון‬
‫תר"ץ )נובמבר ‪ (1929‬מחוות ההכשרה 'רוֹדֵגס' שבגרמניה‪ .‬חלוצים אלה הקימו את‬
‫קבוצת 'רודגס' שהתיישבה על אדמת סלבנדי בפתח תקווה‪ ,‬ולאחר כשנה החליטו‬
‫להצטרף לפועל המזרחי ולחיות חיי קיבוץ‪ .‬באותו הזמן התארגנה בארץ עוד קבוצה‬
‫של חלוצים דתיים יוצאי מזרח אירופה‪ ,‬חניכי ההכשרות החלוציות‪-‬דתיות‪ ,‬והיא‬
‫ייסדה ב‪ 1930-‬את קבוצת שח"ל )על שם שמואל חיים לנדוי‪ ,‬ממייסדי הפועל‬
‫המזרחי( ברחובות‪ .‬קבוצות אלה הניחו את היסוד לתנועת הקיבוץ הדתי‪ .‬אל‬
‫הקבוצות הצטרפו חלוצים דתיים מאירופה‪ ,‬צעירי עליית הנוער הדתי וחברי תנועת‬
‫הנוער בני עקיבא‪ 14.‬בקיבוץ הדתי נפגשו אפוא יוצאי מזרח אירופה עם יוצאי מערב‬
‫אירופה ועם בני הארץ ונוצר מיזוג בין היסודות היהודיים‪-‬מסורתיים והיסודות‬

                                                                ‫‪ 11‬פלס‪ ,‬ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪.141‬‬
                                                           ‫‪ 12‬פישמן‪ ,‬דת ואידאולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.72‬‬
‫‪ 13‬דתיות המקיפה את כל תחומי החיים ומתחדשת; לאומיות המתממשת בחלוציות ובפעילות למען‬
‫כלל האומה; סוציאליזם שפירושו חברה דמוקרטית המושתתת על שיתוף ושוויון‪ .‬השקפת‬
‫עולמם הסוציאליסטית נוצרה בהשפעת זרמים סוציאליסטיים שהיו בגרמניה לאחר מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬אונא‪ ,‬הקיבוץ הדתי‪ ,‬עמ' ‪ ;162-160‬פישמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .81 ,72‬על הקיבוץ‬
‫הדתי‪ ,‬תולדותיו‪ ,‬מהותו‪ ,‬ערכיו וייחודו‪ ,‬ראו גם אורליאן‪ ,‬הקיבוץ; אונא‪ ,‬בשבילי המחשבה;‬
‫הנ"ל‪ ,‬שותפות; אדמנית‪ ,‬בתוך הזרם; י' כץ‪ ,‬ההתיישבות היהודית בהרי חברון ובגוש‪-‬עציון‪,‬‬
            ‫‪ :1947-1940‬מ'מפעל נחלת הרצוג' לגוש‪-‬עציון‪ ,‬רמת גן תשנ"ב; כץ‪ ,‬תורה ועבודה‪.‬‬
‫‪ 14‬על קבוצת שח"ל ראו א' יעיר‪' ,‬קבוצת שח"ל ברחובות'‪ ,‬י' רפאל )עורך(‪ ,‬ספר שרגאי‪ ,‬ב‪,‬‬
‫ירושלים תשמ"ה‪ ,‬עמ' ‪ .243-237‬על התנועה החלוצית‪-‬דתית במזרח אירופה‪ ,‬ראו פישמן‪ ,‬שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ .96‬על קבוצת רודגס ששימשה מרכז לקיבוץ הדתי ומוקד משיכה לצעירים מהבח"ד‪ ,‬ראו‬
‫דניאל‪ ,‬באוהלי תורה ועבודה‪ ,‬עמ' ‪ ;58-63‬קצבורג‪ ,‬ההתיישבות‪ ,‬עמ' ‪ ;50-43‬ח' אולמן‪' ,‬מרודגס‬
                ‫עד טירת צבי'‪ ,‬י' רפאל )עורך(‪ ,‬ספר שרגאי‪ ,‬ג‪ ,‬ירושלים תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪.267-199‬‬

                                                                            ‫‪144‬‬
   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150