Page 146 - מהפכניות בעל כורחן
P. 146

‫הקיבוץ הדתי‬

‫הסוציאליסטיים‪ .‬כך נוצרה השקפת היסוד של הקיבוץ הדתי‪ 15.‬היסוד שנבנתה עליו‬
‫הקבוצה הדתית היה התורה והדת‪ ,‬וההגשמה הייתה הקבוצה השיתופית‪ .‬אולם‬
‫יותר מהנחות אידאולוגיות קבעה את דרכה של הקבוצה הדתית המציאות של‬
‫היישוב והתנועה‪' ,‬ההיענות לתפקידי השעה נהפכה לתפיסה יסודית בחיי הפרט‬
‫והכלל'‪ 16.‬הקבוצה הדתית נרתמה לתפקידי התיישבות והגנה‪ ,‬שליחות לגולה וחינוך‬

                                                                         ‫הנוער‪.‬‬
‫סדר התפתחות העניינים בקיבוץ הדתי היה שונה מזה של הקיבוץ הכללי‪ ,‬וזאת‬
‫מכיוון שדגם הקיבוץ כבר היה קיים‪ .‬בשלהי ‪ 1934‬היו כמה קבוצות של הפועל‬
‫המזרחי שביקשו להקים קיבוץ דתי והורגש הצורך בארגון שירכז את ענייניהן‪.‬‬
‫בוועידה השביעית של הפועל המזרחי ב‪ 1935-‬החליטו נציגי כל הקבוצות על הקמת‬
‫'חבר הקבוצות של הפועל המזרחי'‪ ,‬ולאחר שלוש שנים הוסב השם ל'קיבוץ‬
‫הדתי'‪ 17.‬הקבוצות הקטנות של הקיבוץ הדתי התקיימו בשולי המושבות‪ ,‬התפרנסו‬
‫מעבודות חוץ ולעתים קרובות היו מפוצלות לפלוגות עבודה שנדדו ממקום למקום‪.‬‬
‫אורח חיים זה לא יכול היה להימשך זמן רב וכבר עם הקמתה החלה תנועת הקיבוץ‬
‫הדתי לתבוע את זכותה להתיישבות‪ .‬כאמור‪ ,‬המוסדות המיישבים סירבו בתחילה‬
‫להקצות קרקעות לדתיים בשל חוסר האמון ביכולתם לנהל יישוב עצמאי ולהגן עליו‪,‬‬

                                        ‫אך בסופו של דבר נשאו המאמצים פרי‪18.‬‬
‫בשנת ‪ 1937‬הקימה קבוצת שח"ל עם חברים מקבוצת רודגס ומקבוצת יעבץ את‬
‫הקיבוץ הדתי הראשון – טירת צבי‪ 19.‬משלב זה הפך הקיבוץ הדתי לתנועת‬
‫התיישבות בעלת יישובים ומוסדות משלה‪ 20.‬הקשר של הקיבוץ הדתי לפועל המזרחי‬
‫היה בעייתי‪ ,‬שכן חברי הקיבוץ ראו את עצמם כאילו הם יסוד החלוציות של הפועל‬
‫המזרחי‪ ,‬ואילו בפועל המזרחי העדיפו את המושב דווקא‪ .‬בכינוסי הקיבוץ הדתי‬

‫‪ 15‬השילוב בין יוצאי מזרח אירופה ליוצאי מערב אירופה נעשה באטיות ואף היה מלווה במשברים‬
                 ‫בשל הבדלים במנטליות ובהשקפת העולם‪ ,‬ראו אונא‪ ,‬הקיבוץ הדתי‪ ,‬עמ' ‪.163‬‬
                                                                 ‫‪ 16‬אורליאן‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬

‫‪ 17‬לצד קבוצות שח"ל ורודגס התגבשו עוד קבוצות כגון‪ :‬קבוצת אברהם‪ ,‬קבוצת יבנה וקבוצת‬
‫משמר השרון‪ .‬כץ‪ ,‬תורה ועבודה‪ ,‬עמ' ‪ .16‬על ההתגבשות הארגונית של הקיבוץ הדתי‪ ,‬ראו‬

                                                              ‫אורליאן‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪.62-55‬‬
                                                                 ‫‪ 18‬כץ‪ ,‬תורה ועבודה‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬

‫‪ 19‬על טירת צבי‪ ,‬ראו דניאל‪ ,‬באוהלי תורה ועבודה‪ ,‬עמ' ‪ ;88-73‬חזני‪ ,‬משדה יעקב‪ ,‬עמ' ‪ ;26-24‬כץ‪,‬‬
                                                                        ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.177-170‬‬

‫‪ 20‬לקיבוץ הדתי הייתה מועצה שהיא המוסד העליון של התנועה‪ ,‬כלומר מוסד ייצוגי להחלטות‬
‫עקרוניות; מזכירות מורחבת שהיא המוסד העליון בין מועצה למועצה; המזכירות העובדת‬
‫)הפעילה( שהיא קבוצת פעילים המנהלת את התנועה וכן ועדות לטיפול בנושאים שונים‪ :‬משק‪,‬‬

            ‫תרבות‪ ,‬ביטחון ועוד‪ ,‬אורליאן‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;71-62‬ברוכי‪ ,‬פעילות הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪.3‬‬

‫‪145‬‬
   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151