Page 149 - מהפכניות בעל כורחן
P. 149

‫פרק חמישי‬

‫הקיבוצים הדתיים הושפע גם הוא משיקולים אלו‪ 33.‬בסוף שנות הארבעים היו‬
       ‫לקיבוץ הדתי עשרה קיבוצים‪ ,‬בשלושה גושי התיישבות‪ ,‬ובהם ‪ 1,655‬נפש‪34.‬‬

‫השנים הראשונות של הקיבוץ הדתי עמדו בסימן של חיפושי דרך‪ .‬האנשים‬
‫שהתלכדו לקיבוץ באו ממקומות שונים והפגישה ביניהם הולידה קשיים‪ .‬לכך‬
‫ניתוספה ההתנגשות בין שתי שאיפות עיקריות המצויות ביסודה של תנועה חלוצית‪-‬‬
‫דתית‪' :‬הדינמיקה התנועתית‪ ,‬הדוחפת ליצירה פעילה מתוך התקוממות על המקודש‬
‫והמקובל מחד – וההכנעה הרוחנית‪ ,‬התובעת שמירת הקיים‪ ,‬המקודש במסורת דתית‪,‬‬
‫מאידך‪ .‬השאיפות המנוגדות האלה עיצבו את אופיו ודמותו של איש הקיבוץ'‪35.‬‬

             ‫לשתי השאיפות האלה הייתה השפעה מכרעת על יחסי המגדר בקבוצה‪.‬‬
‫כפי שכבר נאמר במבוא לחיבור זה‪ ,‬לאומיות נתפסה כגברית‪ .‬גם המהפכה הציונית‬

‫התמקדה בגבריות ושאפה ליצור 'יהודי חדש' והדגישה את הפיזיות‪ ,‬הגבריות‪ .‬אלא‬
‫שהציונות גם דחתה את אי‪-‬השוויון המסורתי של הנשים והציעה שוויון מלא בין‬
‫המינים בכל תחומי החיים‪ 36.‬התנועה הקיבוצית‪ ,‬גולת הכותרת של המהפכה‬

‫הציונית‪ ,‬הגדירה מראשיתה את השאיפה לשוויון בין המינים בתור אחת ממטרותיה‪.‬‬
‫אולם מימוש העיקרון היה מורכב וקשה‪ .‬גם בקיבוצים‪ ,‬שהחזיקו בתפיסות חדשניות‪,‬‬

                           ‫היה על האישה ללחום לשוויון חובות וזכויות במשק‪37.‬‬
‫הקיבוץ הדתי הוקם בתור חברה מעורבת‪ ,‬כמו הקיבוץ הכללי‪ .‬אי‪-‬לכך ראה‬
‫בשיתופה המלא של האישה בבניין המשק ובהכרה בזכויות היסוד שלה את אחת‬
‫מהנחות היסוד של דרכו‪ 38.‬בכך ביטא הקיבוץ הדתי את רצונו להנחיל את סמכות‬

‫הקהילה הקיבוצית לעומת החברה המסורתית שכיוונה להפרדה בין המינים והגבילה‬
‫את תפקידי האישה למשפחה ולבית‪ 39.‬בהתמודדות עם שאלות הקשורות למקומה‬
‫של האישה בקיבוץ‪ ,‬לעומת מקום האישה על פי ההלכה‪ ,‬סברו חברי הקיבוץ‬

‫כץ‪ ,‬תורה ועבודה‪ ,‬עמ' ‪ .8‬על ההתיישבות בתקופה זו‪ ,‬ראו אורן‪ ,‬התיישבות‪ .‬על 'חומה ומגדל'‬             ‫‪33‬‬
                ‫ראו ב' חבס‪ ,‬חומה ומגדל‪ :‬ההתיישבות החדשה בשנות המצור‪ ,‬תל אביב ‪.1939‬‬              ‫‪34‬‬

‫גוש עמק בית שאן‪ ,‬גוש עציון‪ ,‬גוש הדרום )צפון הנגב(‪ ,‬וקבוצת יבנה ששימשה בסיס לגוש‬                 ‫‪35‬‬
‫רביעי‪ ,‬כץ‪ ,‬תורה ועבודה‪ ,‬עמ' ‪ .222 ,99 ,42‬בשנת ‪ 1937‬היו בפועל המזרחי כ‪ 10,000-‬חברים‪,‬‬             ‫‪36‬‬
‫מהם כ‪ 1,000-‬חברים ב‪ 6-‬קבוצות‪ .‬בשנת ‪ 1943‬היו בקבוצות הדתיות ‪ 1,250‬נפש‪ ,‬וב‪– 1948-‬‬                 ‫‪37‬‬
‫‪ 1,655‬נפש‪ .‬תזכיר מהועה"פ של הפוהמ"ז‪ ,5.1.1937 ,‬אצ"ד‪ ,‬פ"מ‪ ;267 ,‬קצבורג‪ ,‬ההתיישבות‪,‬‬
                                                                                                ‫‪38‬‬
                                                                                   ‫עמ' ‪.81‬‬      ‫‪39‬‬
                                         ‫דוח המועצה השלישית של הקבה"ד‪ ,1944 ,‬עמ' ‪.62‬‬

                                                                     ‫ביאל‪ ,‬ארוס‪ ,‬עמ' ‪.232‬‬
‫על האישה בקיבוץ הכללי‪ ,‬ראו גם מ' פוזננסקי ומ' שחורי )עורכים(‪ ,‬חברות בקיבוץ‪ ,‬עין‪-‬חרוד‬
‫תש"ד; לשם‪ ,‬שירת הדשא; ‪S. Neuman, ‘Occupational Sex Segregation in the Kibbutz:‬‬

                                   ‫‪Principles and Practice’, Kyklos, 44, 2 (1991), pp. 203-219‬‬

                                   ‫אדמנית‪ ,‬בתוך הזרם‪ ,‬עמ' ‪ ;103‬שפרעם‪ ,‬המערכת‪ ,‬עמ' ‪.85‬‬
                                                          ‫פישמן‪ ,‬דת ואידאולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.179‬‬

                                                                                                ‫‪148‬‬
   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154