Page 154 - מהפכניות בעל כורחן
P. 154

‫הקיבוץ הדתי‬

‫הנשים בסכנה‪ .‬ברוב המקרים צורפו חברות אחדות לתפקידים שהיו נחוצים לחברים‬
‫כמו בישול וכביסה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לפני העלייה לטירת צבי‪ ,‬הוחלט מטעמי ביטחון שלא‬
‫יבואו בחורות למקום כה מסוכן‪' ,‬אבל מפני שהבחורים עוד לא ידעו לתפוס‬
‫"פרימוס" ולחגור סינור ולמלא עוד עבודות המקובלות בכל העולם כתפקידים של‬

                          ‫הבחורות‪ ,‬הצלחנו להכניס מספר מצומצם של חברות'‪58.‬‬
‫עוד סיבה למיעוט מספרן של הבחורות הייתה היעדר חינוך לחיי קיבוץ‪ ,‬בייחוד‬
‫בקרב הבנות‪ 59.‬טענות הושמעו על הקיבוץ הדתי המזניח בנות מעליית הנוער‬
‫הנמצאות במוסדות לבנות בלבד‪ ,‬נמנע מלעשות תעמולה בקרבן ואינו שולח חברות‬
‫לשכנען לבוא לקיבוץ‪' :‬אילו היו שולחים ]‪ [...‬למוסדות עליית הנוער חברה במקום‬
‫חבר – היו השיחות מושכות יותר'‪ 60.‬עודף הגברים על הנשים גרם לבעיות חברתיות‬

                                                     ‫וכלכליות שיפורטו בהמשך‪.‬‬
‫הפער בין הצהרות השוויון של הקיבוץ לבין המציאות בלט אפוא כבר בשלב‬
‫ההקמה‪ .‬חוסר האיזון המספרי הקשה על יצירת תנאים שווים והזדמנויות שוות לשני‬

                                      ‫המינים גם בקיבוץ הכללי וגם בקיבוץ הדתי‪.‬‬

                        ‫יישום תפיסות חדשות באורח החיים הדתי‬

‫השאיפה לאורח חיים דתי חדש יצרה בקיבוץ הדתי מציאות בעייתית שחייבה‬
‫התמודדות חברתית והלכתית‪ .‬אמנם הקיבוץ הדתי ביקש לא לפגוע בדפוסי ההלכה‪,‬‬
‫אולם לדעתו ניתן לפרשה באופן חדש בעקבות המציאות החברתית המשתנה‪61.‬‬
‫רבנים מהציונות הדתית – ובראשם הרב כתריאל טכורש שעמד בראש המחלקה‬
‫לענייני דת של הפועל המזרחי והוביל את עבודת התרבות – סברו כי על הקיבוץ‬
‫הדתי‪ ,‬המתיימר לעמוד בראש המחדשים של הציבור הדתי‪ ,‬להיות 'טהור ונקי‬
‫ולשמור על שלמות התורה וקיום מצוותיה בקדושה ובטוהרה'‪ 62.‬הקיבוץ הדתי נאלץ‬
‫להתמודד עם סוגיות הלכתיות שהיו קשורות בהווי הדתי הפנימי כגון השבת והתוכן‬
‫שיצקו לה‪ ,‬תורנות בשבת במטבח ובמשק‪ ,‬נוסח התפילה‪ ,‬חיי משפחה‪ ,‬תלבושת‬
‫וצניעות‪ ,‬סמכות רבנית במשק וכדומה; שאלות שהיו קשורות במשק הדתי כגון‬
‫חליבה בשבת‪ ,‬כלאיים; שאלות שנבעו ממצב הביטחון כגון שמירה ואימונים‬

                                               ‫צילה‪ ,‬חבר הקבוצות‪ ,‬לתקופת השנה‪ ,‬עמ' ‪.53‬‬    ‫‪58‬‬
                 ‫דוד א'‪ ,‬ישיבת המזכירות המורחבת‪ ,19.12.1944 ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬ג ‪.85-561‬‬     ‫‪59‬‬
                                                                                          ‫‪60‬‬
‫גם הטיפול בחברות בני עקיבא אינו מקיף דיו‪ ,‬לטענת דבורה אלינר‪ ,‬נציגת מוה"פ‪ ,‬בישיבת‬
                                                                                          ‫‪61‬‬
                ‫המועצה השלישית של הקבה"ד‪ ,‬אלול תש"ה )‪ ,(1945‬ארכיון הקבה"ד‪ – 3 ,‬מ‪.1‬‬        ‫‪62‬‬

                                                             ‫אדמנית‪ ,‬בתוך הזרם‪ ,‬עמ' ‪.104‬‬
‫הרב טכורש‪ ,‬פרטי‪-‬כל פגישה לבירור שאלות דתיות בהתיישבות‪ ,‬כנראה בשלהי שנות‬

                                                              ‫השלושים‪ ,‬אצ"ד‪ ,‬פ"מ‪.1657 ,‬‬

‫‪153‬‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159