Page 147 - מהפכניות בעל כורחן

‫פרק חמישי‬

‫דובר רבות על הצורך לחזק את הקשר עם הפועל המזרחי לצד השמירה על‬
‫האוטונומיה של התנועה‪21.‬‬

‫לחלוצים הדתיים‪ ,‬שביקשו להקים תנועה קיבוצית דתית‪ ,‬היו שתי קבוצות‬
‫התייחסות‪ :‬התנועה הקיבוצית החילונית‪ ,‬שממנה ינקו את ערכי השיתוף‪ ,‬השוויון‬
‫והעבודה העצמית‪ ,‬והיהדות האורתודוקסית שממנה ינקו את הדת והמסורת‪.‬‬
‫החלוצים הדתיים היו צריכים אפוא לשלב שתי תרבויות שונות ואף מנוגדות זו לזו‪22.‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬הקיבוץ הכללי נראה היה‪ ,‬בעיני עצמו ובעיני הציבור הדתי‪ ,‬כלוחם נגד‬
‫המסורת‪ ,‬מוקד לפריקת עול מצוות ואף נעשה סמל לעניין זה‪ 23.‬ובכל זאת הצעירים‬
‫הדתיים היו משוכנעים כי הקיבוץ הוא הדרך הטובה ביותר להגשמת התחייה‬
‫הלאומית‪ 24‬ואימצו את מודל הקיבוץ החילוני‪ .‬הם היו מודעים גם לקושי שבמפגש‬

‫בין המודל הקיבוצי לבין השקפת העולם הדתית‪.‬‬
‫מפגש סבוך זה הוליד שאלות הלכתיות‪ ,‬כגון חליבה בשבת‪ 25,‬ושאלות חברתיות‬
‫כגון חגיגת האחד במאי‪ ,‬החינוך המשותף לילדים ומקומה של האישה בקבוצה‪.‬‬
‫עניינים אלה ואחרים העסיקו את החברים מראשית דרכם‪ ,‬והתפיסה האידאולוגית‬
‫התגבשה עם העשייה‪ 26.‬אמנם המתח שבין מסורת לשינוי‪ ,‬ההתנתקות מהעבר‬
‫לעומת היצירה החדשה‪ ,‬היו נחלת התנועה הציונית כולה‪ 27,‬ואולם הדברים התחדדו‬

‫בציונות הדתית ובייחוד בקיבוץ הדתי‪ ,‬שהצהיר על מסורת וחדשנות גם יחד‪.‬‬

‫‪ 21‬בח"ד נוסד בתור ארגון בלתי‪-‬מפלגתי‪ ,‬והשוני הפוליטי מנע מחבריו להזדהות רשמית עם חברי‬
‫הפועל המזרחי‪ .‬לאחר שהפועל המזרחי תמך בחברי רודגס בסכסוך עם ההסתדרות הכללית‪,‬‬
‫ב‪ ,1932-‬הצטרף קיבוץ רודגס לפועל המזרחי‪ ,‬פישמן‪ ,‬דת ואידאולוגיה‪ ,‬עמ' ‪ .93-91‬בראשית‬
‫שנות הארבעים לא הצליח הפועל המזרחי להטיל את מרותו על הקיבוץ הדתי‪ .‬לאחר מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬התחזקו הפועל המזרחי והקיבוץ הדתי לעומת המזרחי וגבר שיתוף הפעולה‬
‫ביניהם בעניינים שונים‪ ,‬ראו ש"ז שרגאי‪ ,‬חזון והגשמה‪ ,‬ירושלים תשט"ז‪ ,‬עמ' קצא‪-‬רט; דותן‪,‬‬
‫המערכת‪ ,‬עמ' ‪ ;545 ,514‬הצעה לתקנון הקיבוץ הדתי‪ ,‬ללא תאריך‪ ,‬אצ"ד‪ ,‬ה ‪ .70‬אירועים‬
‫שבולטת בהם שמירת הקיבוץ הדתי על האוטונומיה שלו לעומת רצון הפועל המזרחי להטיל את‬

‫מרותו עליו‪ ,‬ראו למשל תזכיר לחברי מרכז הפועל המזרחי‪ ,18.5.1933 ,‬אצ"ד‪ ,‬פ"מ‪.15 ,‬‬
‫‪ 22‬פישמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;179-164 ,22‬אונא‪ ,‬הקיבוץ הדתי‪ ,‬עמ' ‪.160‬‬

‫‪ 23‬על הקיבוץ הכללי ויחסו לדת ולמסורת‪ ,‬ראו ז' גרוס‪ ,‬יהדות ובני קיבוץ‪ :‬קשר אפשרי‪ ,‬תל אביב‬
‫תשנ"ה; זעירא‪ ,‬קרועים אנו‪.‬‬
‫‪ 24‬משה אונא‪ ,‬ארכיון ג"ע‪ 1 ,‬ג‪.‬‬

‫‪ 25‬על שאלות הלכתיות בקיבוץ‪ ,‬ראו אורליאן‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;35-32‬אויערבך‪ ,‬וייזר ועמנואל‪,‬‬
‫הקיבוץ בהלכה‪ .‬על העימות בין ההלכה לנורמות החלוציות מהיבט רעיוני ומהיבט מעשי‪ ,‬ראו‬

‫פישמן‪ ,‬דת ואידאולוגיה‪ ,‬עמ' ‪ ,163-138‬כן ראו כץ‪ ,‬הקיבוץ הדתי‪ ,‬עמ' ‪.183-178‬‬
‫‪ 26‬אדמנית‪ ,‬בתוך הזרם‪ ,‬עמ' ‪.85‬‬

‫‪ 27‬ראו למשל‪ ,‬ביאל‪ ,‬ארוס‪ ,‬עמ' ‪.267‬‬

‫‪146‬‬