Page 140 - מהפכניות בעל כורחן
P. 140

‫מושב העובדים הדתי‬

             ‫חידוש והמשכיות‪ :‬הערכת מקומן של הנשים במושב‬

‫הנשים במושב הדתי השתתפו באספות הכלליות ובקבלת ההחלטות על ידי הצבעה‪,‬‬
‫אולם בוועד המושב היו גברים בלבד‪ ,‬שכן לא היה מקובל שנשים ישתתפו‪ .‬גם‬
‫הנשים העדיפו להיות מחוץ לניהול המושב ולא לשאת באחריות הכרוכה בתפקיד‬
‫זה‪ 59.‬תופעה זו לא הייתה ייחודית למושב הדתי‪ ,‬שכן גם במושב הכללי טענו כי‬
‫האישה אינה פעילה דיה בעניינים הכלליים של המושב‪ ,‬ועל פי תחיה ליברזון‪ ,‬חברת‬
‫נהלל לכמה שנים‪' :‬זוהי תופעה רגילה בכל מקום‪ ,‬שמקורה בהתפתחות המיוחדת של‬

   ‫חיי האישה במשך הרבה דורות'‪' 60.‬האשם' היה באישה ובחינוכה לאורך הדורות‪.‬‬
‫לעתים נדירות מחו החברות על אי‪-‬השתתפותן במוסדות ציבור‪ ,‬אך לאו דווקא‬
‫בתחומי המושב אלא במוסדות התנועה והן גם קיבלו עידוד מארגון הפועלות‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬נשים מחו על היעדר נציגות של נשים במועצה החקלאית של הפועל המזרחי‪,‬‬
‫וראו בזה עלבון כלפי ציבור החברות שקשרו את גורלן בחקלאות‪ 61.‬אולם כאמור‬
‫מחאה זו הייתה ביטוי נדיר לשאיפת החברות להשתתף בפעילות ציבורית ועל פי רוב‬

                                                     ‫הן נעדרו ממנה ללא מחאה‪.‬‬
‫חברות המושב הדתי היו אידאלסטיות אך לא מהפכניות‪ .‬הן לא עסקו בסוגיית‬
‫מקום האישה‪ ,‬ותפיסתן הייתה כי את המהפכה עשו בעצם עלייתן לארץ‪ .‬הן לא קראו‬
‫לעיצוב 'יהודייה חדשה'‪ ,‬אולם תודעה נשית חדשה הייתה גם נחלתן‪ .‬הן רצו להיות‬
‫גם דתיות וגם חלוצות בארץ‪-‬ישראל‪ 62.‬הן חלמו על חיים חדשים בלי להצהיר על‬

                                                                         ‫חידוש‪.‬‬
‫בעיני החברות‪ ,‬המושב היה המשך של בית הוריהן‪ .‬השינוי היה בבקשתן להכניס‬
‫לבית זה תוכן נוסף‪ ,‬את התוכן הציוני‪-‬חלוצי‪ .‬חנה נוב תיארה במבט לאחור כי‬
‫'החילוניות בעטו בבית ]‪ [...‬במושב הדתי היו כל החברות דתיות‪ ,‬וביקשו להמשיך‬
‫את בית אבא‪ .‬הן לא ידעו אחרת'‪ 63.‬מבחינתן את המהפכה הציונית עושה הגבר והן‬
‫מסייעות בידו‪ .‬על פי תפיסת עולמן תפקידן במהפכה היה בעיסוקים המסורתיים‬

                                                        ‫שקיבלו משמעות חדשה‪.‬‬
‫נשים במושב הכללי השמיעו לעתים את הקריאה לשנות את מקומה של האישה‪,‬‬
‫אך לא דגלו בהסדרים מוסדיים כפי שהיו נהוגים בקיבוץ‪ .‬הן סברו כי חינוך משותף‬
‫ומטבח משותף לא ישנו את מעמד האישה‪ ,‬משום שגם בעבודות המשותפות האישה‬
‫מבלה את רוב זמנה במטבח‪ ,‬בכביסה ובטיפול בילדים‪ .‬היו נשים במושב הכללי‬
‫שקראו לשינוי מגדרי וסברו כי על האיש לעבוד במידה מסוימת בבית ועל האישה‬

       ‫ראיונות עם חיה לוי ולאה ראו בתאריך ‪ ;2.1.2000‬ועם חנה נוב בתאריך ‪.7.11.1999‬‬     ‫‪59‬‬
                                                           ‫ליברזון‪ ,‬העובדת‪ ,‬עמ' ‪.225‬‬  ‫‪60‬‬
                                                                                      ‫‪61‬‬
                                 ‫ז' יערי‪ ,‬כפר אברהם‪ ,‬מענית )מרס‪-‬אפריל ‪ ,(1941‬עמ' ‪.6‬‬   ‫‪62‬‬
     ‫ראיונות שערכתי עם חנה נוב בתאריך ‪ ;7.11.1999‬ועם לאה שלמון בתאריך ‪.2.1.2000‬‬       ‫‪63‬‬

                                                 ‫ריאיון עם חנה נוב בתאריך ‪.7.11.1999‬‬

‫‪139‬‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145