Page 134 - מהפכניות בעל כורחן

‫מושב העובדים הדתי‬

‫נשארה מחוץ לקבוצה בזמן עליית הארגון להתיישבות ולא הייתה לה זכות לקרקע‬
‫בניגוד לחבר הרווק שעניין נישואיו לא השפיע על הצטרפותו להתיישבות‪.‬‬

‫בגורלה של החברה נפל לשאת בסבל בשנות ההכשרה להתיישבות‪ ,‬בשנים הקשות‬
‫ביותר‪ ,‬אך לא הייתה לה זכות להבעת עמדה‪ .‬והייתה אף חברה שהתלוננה ואמרה‪:‬‬
‫'יש לי לפעמים הרושם שאינני בארגון ההתיישבות בשנות הכשרתו לקראת‬
‫התיישבותו אלא עוזרת‪ ,‬שעובדת מבלי לקבל אף את שכר עבודתה'‪ 27.‬למאבק ארגון‬
‫הפועלות בסוגיה זו היה הישג פורמלי בלבד‪ ,‬בזכות פעילותו החלה קרן קימת‬
‫לישראל לרשום את חלקות חברי המושבים הדתיים החדשים על שם שני בני הזוג‬

‫ולא על שם הגבר בלבד‪28.‬‬
‫אופן קבלת האישה למושב הדתי מלמד על מעמדה‪ .‬על פי התפיסה הגברית אין לה‬
‫מעמד בהיותה רווקה‪ ,‬ולאחר נישואיה נקבע מעמדה בזכות הגבר‪ .‬אולם תפיסת‬
‫הנשים את עצמן הייתה חדשה והן תבעו לתהות על קנקנה של האישה המצטרפת‬

‫למושב ולראות בה אישיות בפני עצמה‪.‬‬

‫עבודת הנשים במושב‬

‫בארגון ההתיישבות שקדם למושב לא עלה בדרך כלל מספר החברות על ‪29.10%‬‬
‫דובר בצעירים שטרם הקימו משפחות‪ ,‬ורווקות היו נחוצות כדי למלא שירותים‬
‫שונים‪ ,‬ואולם ריבוי רווקות היה עול כלכלי על הארגון‪ .‬למספרן הנמוך של הנשים‬
‫הייתה השפעה על תפקודן‪ ,‬שכן למרות שאיפתן להשתתף השתתפות פעילה בסוגי‬
‫עבודה מגוונים לא התאפשר הדבר כי הנשים יועדו לעבודות בית בלבד‪ .‬ארגון‬
‫הפועלות סבר כי אילו אפשר היה להגדיל את מספר החברות ניתן היה לפתור כמה‬
‫בעיות הכרוכות במעמדה של האישה בארגון ההתיישבותי‪ .‬אולם ארגון הפועלות‬
‫התקשה בהכוונת חברותיו לארגוני ההתיישבות בשל 'פגם בשיווי הזכויות של‬
‫החברה לעומת החבר'‪ 30.‬ארגון הפועלות תלה את אי‪-‬השוויון המספרי בחוסר‬
‫השוויון בקבלת חברה למושב‪ ,‬אך לאמתו של דבר נמנעו נשים מלהצטרף למושב גם‬

‫בשל הקושי הרב שטמנה בחובה העבודה במושב‪.‬‬
‫היישובים החקלאיים הוקמו במקומות שוממים וחסרי תשתית בסיסית‪ .‬כמעט כל‬
‫המתיישבים במושבים היו בעלי משפחות המטופלות בילדים קטנים‪ ,‬ועוד ילדים‬
‫נולדו בזמן הקמת המשק‪ .‬המגורים היו באוהלים והמתיישבים סבלו מסערות וגשמים‬

‫שם‪.‬‬ ‫‪27‬‬
‫מייזליש‪ ,‬סיפור חייה‪ ,‬עמ' ‪.102‬‬ ‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫סנהדראי )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(13‬‬ ‫‪30‬‬
‫שם‪.‬‬

‫‪133‬‬