Page 184 - מהפכניות בעל כורחן
P. 184

‫הקיבוץ הדתי‬

‫להכניס למטבח בחורות שיש להן הבנה כלשהי לצורכי החברים‪ ,‬ולא רק כאלה‬
‫הממהרות לגמור את שמונה השעות שלהן כמו בפרדס‪ .‬הוא קבע זאת בעקבות‬
‫התנסות 'מרה'‪ :‬כשאיחר לארוחת הערב‪ ,‬נבצר ממנו לאכול את המנה הראשונה‪,‬‬
‫המרק היה קר‪ ,‬המנה השלישית לא הייתה אהובה עליו וכשביקש לחם עם ריבה נענה‬
‫כי אין ריבה במטבח‪ .‬לדעתו על החברות במטבח להיות מודעות לצרכים המיוחדים‬
‫של החברים ואף לנהוג לפנים משורת הדין‪ 212.‬החברים יצאו לעמל יומם על פי‬
‫סידור העבודה והשעות שהיו נקובות בו‪ ,‬אך מהחברות‪ ,‬שמילאו את הפונקציות‬
‫האימהיות בקבוצה‪ ,‬ציפו ליחס אימהי מיוחד‪ .‬הווה אומר לעבוד יותר משעות‬

                                    ‫העבודה הרשמיות ולנהוג לפנים משורת הדין‪.‬‬
‫לעתים קרובות הביקורת שהופנתה לעובדות המטבח התייחסה לאופן ניהולו‪.‬‬
‫עבודת המטבח כללה גם קנייה וניהול המחסן ונחשבה לתפקיד קשה ואחראי שיש‬
‫לחנך לקראתו חברות מתאימות ומוכשרות‪ .‬החברות נשלחו להשתלמויות‪ ,‬למשקים‬
‫הוכנסו מדריכות חיצוניות כדי להכשיר את החברות לניהול המטבח והמחסן‪ 213,‬אך‬
‫לעתים הוכנס חבר למטבח לצורך הנהלתו‪ 214 .‬את החברות ראו )ולעתים גם החברות‬
‫ראו כך את עצמן( כאילו הן טובות בבישול אך לאו דווקא בניהול‪ .‬דרישה ייחודית‬
‫לקיבוץ הדתי הייתה לרמה הדתית של העובדות במטבח‪ .‬עובדות המטבח נדרשו‬

   ‫להיות בעלות ידע דתי ברמה גבוהה בשל הצורך בשמירה קפדנית על הכשרות‪215.‬‬
‫דימויו של ענף השירותים השפיע גם על דימוי החברות ומקומן בקיבוץ‪ .‬בניהול‬
‫החשבונות של הקבוצות‪ ,‬תחת הטבלה שכותרתה 'עבודה בלתי מכניסה'‪ ,‬נמנו כל‬
‫ענפי העבודה הנשיים‪ :‬מטבח‪ ,‬מחסן וכביסה‪ ,‬טיפול בילדים‪ ,‬טיפול בחולים‪,‬‬
‫סניטריות וכדומה‪ 216.‬כך גם הוגדרו ענפי השירותים גם בקיבוץ הכללי‪ .‬מובן‬
‫שלהגדרת מקצועות לא יצרניים הייתה השלכה על דימוי העוסקות בהם כמי שאינן‬

                                              ‫תורמות למשק מבחינה כלכלית‪217.‬‬
‫בניגוד לחברים שהיו מסודרים בעבודתם בקביעות‪ ,‬המאפיינים הבולטים של‬
‫עבודת החברות היו זמניות וחוסר מקצועיות‪ .‬לעתים קרובות אף החברות עצמן‬
‫התייחסו לעבודתן כאל עבודה זמנית וסדרן העבודה העביר אותן בהתאם לצורך‬

                                           ‫‪ 212‬מ"ה‪' ,‬רק קצת הבנה'‪ ,‬קול ברמה‪ ,‬ג‪ ,‬א )‪.(1.3.1940‬‬
‫‪ 213‬למשל‪ ,‬בקבוצת עלומים‪ :‬תמרה ו'‪' ,‬דוח המטבח'‪ ,‬עלים )אפריל ‪ ;(1943‬יוכבד‪' ,‬דין וחשבון‬

                                                   ‫המטבח'‪ ,‬עלים )ספטמבר ‪ ,(1943‬עמ' ‪.16‬‬
‫‪ 214‬בקבוצה בגבעת חיים הוחלט להעמיד חבר בתפקיד אקונום לניהול החשבונות‪ ,‬פרטי‪-‬כל מישיבת‬

                                                           ‫הקבוצה‪ ,7.5.1932 ,‬אצ"ד‪ ,‬ה ‪.66‬‬
         ‫‪ 215‬פרטי‪-‬כל מישיבת הוועדה הדתית המרכזית‪ ,30.12.1946 ,‬ארכיון הקבה"ד‪.221-1780 ,‬‬
‫‪ 216‬ראו למשל טבלה מטירת צבי‪ ,‬בטירה‪ ;(11.11.1938) 2 ,‬דוח מקבוצת מכורה‪ ,25.2.1946 ,‬ארכיון‬

                                                                         ‫הקבה"ד‪.40-238 ,‬‬
‫‪ 217‬גם בקיבוץ הכללי עבדו נשים מעט בייצור )שהיה הענף המוערך( ובעיקר בשירותים ונחשבו‬

            ‫'יצרניות פחות'‪ ,‬בסביץ‪ ,‬במירוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;37‬פוגל‪-‬ביז'אוי‪ ,‬אימהות ומהפכה‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬

‫‪183‬‬
   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189