Page 189 - מהפכניות בעל כורחן

‫פרק חמישי‬

‫לא התיר לנשים לעסוק בחקלאות מבחינה עקרונית אלא משיקולים של המשק‬
‫בלבד‪ 240.‬לעתים ניהלו החברות ענפים חקלאיים‪ 241,‬אמנם הניהול היה בענפי‬
‫חקלאות שנחשבו נשיים‪ ,‬אולם הניהול‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה ניהול בחקלאות‪ ,‬בישר‬

‫חידוש תפקודי וטמן בחובו תשתית לשינוי מעמד האישה בקיבוץ‪.‬‬
‫קרה שחברות נאלצו לעסוק בחקלאות למרות שאיפתן השונה‪ .‬למשל‪ ,‬בקבוצת‬
‫אברהם סברו החברים כי עליהם לפתח את ענף הלול‪ ,‬ומאחר שעל פי תפיסתם ענף זה‬
‫היה 'נשי' נשלחה לאה שדיאל להשתלם בו למרות שאיפתה ללמוד סיעוד‪ ,‬אם כי גם‬
‫היא העדיפה את הלול על פני המטבח‪ 242.‬לאה יורב נשלחה לקורס רפתנים קרוב‬
‫לזמן לידת בתה הבכורה‪ ,‬כיוון שבעיני הקיבוץ הרפת הייתה הדבר החשוב ביותר‬
‫והיא הפנימה תפיסה זו‪ 243.‬שאיפות הפרט היו משניות‪ ,‬והכול תועל לצורכי הקיבוץ‪.‬‬

‫הנשים ביקשו להשתתף בבניין המשק באופן פעיל‪ ,‬אך הצורך הוא שהכריע‪.‬‬

‫לולנית בקבוצת רודגס‪1936 ,‬‬
‫‪ 240‬ריאיון שערכתי עם חנה יעיר בתאריך ‪.6.3.2001‬‬

‫‪ 241‬בטירת צבי למשל הנהלת המחלבה הייתה בידי חברות‪ ,‬אורליאן )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;(49‬בקיבוץ‬
‫הכללי‪ :‬שפר‪ ,‬מבוא לסוציולגיה‪ ,‬עמ' ‪.73‬‬

‫‪ 242‬לאה שדיאל שנשלחה להכשרה במקווה ישראל זמן קצר לאחר חתונתה‪ ,‬ריאיון שערכתי עמה‬
‫בתאריך ‪.26.10.1999‬‬

‫‪ 243‬על פי ריאיון שערכתי עם יזרעאלה כספי בתאריך ‪.20.6.2000‬‬

‫‪188‬‬