Page 193 - מהפכניות בעל כורחן
P. 193

‫פרק חמישי‬

‫של היחיד‪ ,‬מובנה גם הדרישה לאמנסיפציה מקסימלית )לדעתי מוגזמת( של האישה‪,‬‬
‫ומתוך כך האפשרות התאורטית של הפרדה בין אם וילד‪ ,‬ולא רק האפשרות אלא‬
‫הדרישה לשחרור מעול האימהות'‪ 259.‬ואולם בעיניו‪' ,‬היחידה בשביל האדם הדתי‬
‫היא ‪ .‰ÁÙ˘Ó‰‬הלא כל המוסר שלנו בעיקרו מבוסס על המוסר של המשפחה'‬
‫)ההדגשה במקור(‪ 260.‬הקיבוץ הדתי היה צריך אפוא להחליט על דרכו ולהתחשב‬
‫במרכזיות המשפחה על פי תפיסת עולמו המסורתית‪ ,‬אך גם מתוך נאמנותו לקיבוץ‬

                                                   ‫ולמבנה החברתי הייחודי שלו‪.‬‬
‫המפגש הסבוך בין הקולקטיב לבין התא המשפחתי בתנועות הקיבוציות הטריד גם‬
‫את חברי הקיבוץ הדתי שדנו בניגוד בין חיי קבוצה לחיים אינטימיים‪ .‬הטיעונים נגד‬
‫התא המשפחתי דמו במידה רבה לאלה שהושמעו בשאר הקיבוצים‪ :‬בנישואין נסתם‬
‫הגולל על חיי החברה; מצבה הכלכלי של הקבוצה אינו מאפשר הקמת משפחות;‬
‫'חיי משפחה בקיבוץ יוצרים אווירה של חברה בתוך חברה‪ ,‬מה שגורם להרס‬
‫האחדות הכללית'‪ 261,‬ועוד‪ .‬אלא שהקיבוץ הדתי ביקש ליצור מציאות שלא תפגום‬

                                                            ‫במסגרתו הדתית‪262.‬‬
‫הקומונות הנוצריות בעולם‪ ,‬שהתלבטו אף הן על מקומה של המשפחה בקומונה‪,‬‬
‫פתרו את הבעיה בדרכים שונות‪ .‬מקצתן בקיצוניות על ידי פירוק המשפחה באמצעות‬
‫איסור על חיי מין והפרדה כמעט מוחלטת בין 'אחים' ל'אחיות'‪ ,‬או על ידי היתר לחיי‬
‫מין חופשיים‪ .‬קומונות אחרות נקטו דרך דומה לזו של הקיבוץ‪ .‬דהיינו הן אפשרו חיי‬
‫משפחה אך צמצמו את תפקוד התא המשפחתי‪ 263.‬לחברי הקיבוץ הדתי היה ברור‬
‫שאם ברצונם להיות שותפים לצורת החיים החדשה‪ ,‬עליהם להתנער ממושג‬
‫המשפחה של בית ההורים‪ ,‬ליצור דפוס משפחתי חדש ולמלא את חיי המשפחה‬

                                ‫‪ 259‬טירת צבי‪' ,‬לשאלת הילדים'‪ ,‬בטירה‪) 44 ,‬ינואר ‪ ,(1939‬עמ' ‪.2‬‬
                                                                                      ‫‪ 260‬שם‪.‬‬

‫‪ 261‬למשל‪ ,‬תמימה‪' ,‬הד חיינו'‪ ,‬ביטאון משק הפועלות של הפוהמ"ז‪ ,‬גן‪-‬מגד‪ ,2 ,‬ללא תאריך‪ ,‬אצ"ד‪,‬‬
‫ה ‪ ;117‬ד"ש‪' ,‬לשאלת המשפחה'‪ ,‬עלים‪) ,‬יולי‪-‬אוגוסט ‪ (1942‬עמ' ‪ .3‬קבוצת אמונים סירבה‬
‫לקלוט משפחה מטעמים כלכליים וחברתיים‪ ,‬וכך גם בקבוצות נוספות‪ :‬בנימין‪ ,‬ציונים‪35 ,‬‬
‫)‪ .(31.1.1941‬לפי יעקב ד' מקבוצת עלומים‪ ,‬כשם שאדם בעיר מתנה את נישואיו במצבו‬
‫הכלכלי‪ ,‬כך צריכה לעשות גם הקבוצה‪' :‬לשאלת הנישואים בקבוצה'‪ ,‬עלים )יוני‪-‬יולי ‪.(1942‬‬
‫מזכירות חבר הקבוצות קבעה כי על הקבוצות מוטלת החובה לקבל משפחות‪ ,‬ואין לדחות‬
‫חברים מפאת היותם נשואים‪' ,‬ישיבת המזכירות המורחבת'‪ ,‬עלונים‪ ,(25.9.1938) 1 ,‬עמ' ‪.12-11‬‬

                                                                                ‫‪ 262‬יעקב‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 263‬במקצת הקומונות הנוצריות כל גבר יכול היה לנהל קשרי מין עם כל אישה בהסכמה הדדית‪.‬‬
‫ההולדה נתפסה כאילו היא משימה השייכת לקומונה‪ ,‬רק הזכרים שהגיעו לדרגת שלמות דתית‬
‫היו מותרים בהולדה‪ ,‬והמנהיגוּת היא שזיווגה את הזיווג‪ .‬לעומת זאת קומונת ברודרהוף למשל‬
‫ראתה במשפחה בסיס חיוני לחברה ודחתה את ההשקפות שגרסו כי יש ניגוד בין משפחה‬

                    ‫לקומונה‪ ,‬שפר‪ ,‬מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪ ;217‬עובד‪ ,‬עדות האחים‪ ,‬עמ' ‪.53‬‬

                                                                            ‫‪192‬‬
   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198