Page 194 - מהפכניות בעל כורחן
P. 194

‫הקיבוץ הדתי‬

‫בתוכן אחר‪ 264.‬ההתלבטות החריפה כשהזוגות הראשונים החלו להיפגש ורצו‬
                                                               ‫בהקמת משפחות‪.‬‬

                                 ‫יחסי המינים‪' :‬פרוכת הקודש נתלה ביניהם'‬

‫מאיר יערי‪ ,‬ממנהיגיה הבולטים של תנועת השומר הצעיר‪ ,‬ומי שניסה ליצור קומונה‬
‫אינטימית בביתניה בראשית שנות העשרים‪ ,‬תקף את גישת המסורת היהודית ופרס‬
‫את האידאולוגיה הארוטית הייחודית של הקומונה‪' :‬הקומונה יסודה לא רק בשיתוף‬
‫כלכלי‪ ,‬אלא גם ארוטי‪ .‬הארוטיקה המשפחתית הקרתנית היא אויב הקומונה‪.‬‬
‫הקומונה לא תתקיים בלי קשר יותר עמוק בין חבריה'‪ 265.‬התפיסה ש'חיי המשפחה‬
‫והיחסים הארוטיים קורבן להגשמת המטרות הלאומיות'‪ 266,‬לא רווחה בכל התנועות‬
‫הקיבוציות‪ .‬בשל הכמיהה ליחסים אינטימיים נוצרו זוגות בכל הקיבוצים כבר‬

                                                              ‫בראשית דרכם‪267.‬‬
‫לקיבוץ הכללי לא הייתה עמדה חד‪-‬משמעית על יחסי מין‪ ,‬חברי הקיבוץ סברו כי‬
‫חיי מין צריכים להיות מעוגנים באהבה‪ ,‬ויחסי מין לפני הנישואין הם לגיטימיים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬הצניעות‪ ,‬פרי החינוך המסורתי שקיבלו חברי הקיבוץ הכללי בצעירותם‪ ,‬בלמה‬
‫את המימוש‪ .‬גם מיעוט החברות בקיבוצים הכלליים חייב מידה רבה של ריסון‬
‫ומיתון‪' .‬הדגשת האהבה החופשית והתביעה לריסון ולהתאפקות פעלו בעת ובעונה‬
‫אחת ובלמו זו את זו'‪ 268.‬בני הזוג השתדלו להצניע את זוגיותם ככל האפשר כדי לא‬
‫לפגוע בקולקטיב‪ .‬גם חברי הקיבוצים הכלליים‪ ,‬שדבקו באידאלים המהפכניים‪ ,‬נטו‬
‫לחזור לדפוסים המסורתיים‪-‬שמרניים בכל הנוגע ליחסי המינים‪ ,‬והסברה היא‬

               ‫שבקיבוץ הכללי כמעט לא היו תופעות של קלות ראש ביחס למין‪269.‬‬
‫בקיבוץ הדתי קבעה התפיסה הדתית את ההנחה העקרונית שעל המשפחות להיות‬
‫ברמת מוסריות גבוהה‪ ,‬קדושה וטהורה‪ ,‬והיחסים בין המינים הושפעו גם הם מתפיסה‬
‫זו‪ .‬לדברי צבי גורדון מקבוצת עלומים‪' :‬זה ישלול מאתנו יחס חופשי שהיה נהוג בין‬
‫החברים והחברות עד כה ]‪ [...‬לעינינו צריכה להופיע תמיד ההכרה שעלינו בתור‬

                           ‫‪ 264‬דוד ש'‪' ,‬לשאלת המשפחה'‪ ,‬עלים )אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪ ,(1942‬עמ' ‪.2‬‬
‫‪ 265‬ביאל‪ ,‬ארוס‪ ,‬עמ' ‪ ;244-243‬יומן הקבוצה בביתניה‪' ,‬קהיליתינו'‪ ,‬חושף את הלכי הרוח של‬
‫החברים‪ .‬על 'הקול הנשי' ב'קהיליתינו'‪ ,‬שהוא גם ה'קול הנשי' של חברות הקבוצה‪ ,‬ראו א' אופז‪,‬‬

   ‫'"שאלת האישה" וקולן של נשים בחברה החלוצית'‪ ,‬קתדרה‪) 95 ,‬ניסן תש"ס(‪ ,‬עמ' ‪.118-101‬‬
                                             ‫‪ 266‬לפירוט ראו ביאל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.254-253 ,245-244‬‬
                                                       ‫‪ 267‬שפר‪ ,‬מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.68 ,67‬‬
                                                      ‫‪ 268‬טלמון‪-‬גרבר‪ ,‬יחיד וחברה‪ ,‬עמ' ‪.18-17‬‬

‫‪ 269‬מרגלית‪ ,‬השומר הצעיר‪ ,‬עמ' ‪ ;33‬אפרת‪ ,‬הקיבוץ הארצי‪ ,‬עמ' ‪ .34‬גם בקרב המטיפים לציונות‬
‫ארוטית בשומר הצעיר הייתה נטייה לפרישות ואיפוק‪ .‬על 'טקסי החיזור' שנעשו באופן שמרני‬

                                       ‫בקרב חברי הקבוצות‪ ,‬ראו ביאל‪ ,‬ארוס‪ ,‬עמ' ‪.255-254‬‬

‫‪193‬‬
   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198   199