Page 199 - מהפכניות בעל כורחן
P. 199

‫פרק חמישי‬

‫הקבוצה ודגלו בכפיפת שאיפות הפרט לרצון הכלל העלו גם חברי הקיבוץ הכללי‪290.‬‬
‫מנגד עלתה הטענה כי אין המשפחה מפריעה לקבוצה שכן מדובר בשינוי חיובי‬
‫ולא בהפרעה והנישואין מועילים לחבר שמעשיו נעשים שקולים יותר‪ 291.‬זאת ועוד‪,‬‬
‫הקשרים החזקים בין חבר לחברה מעמידים אותם במבחן שכושר העמידה בו משתנה‬
‫מאדם לאדם‪ ,‬ולעתים שמירה על פרישות גורמת לסיבוכים נפשיים‪ .‬על מנת למנוע‬
‫פרצות בשטח זה יש לעתים‪ ,‬לאחר שיקול דעת‪ ,‬לחייב את הקדמת הנישואין‪ .‬כדברי‬
‫אחד מחברי קבוצת אמונים‪' :‬ואם מתוך בחינות קודמות באנו לידי מסקנה‪ ,‬שיש‬
‫לדחות את מועד הנישואין לעת עתה‪ ,‬הרי כאן‪ ˙È˙„ ‰ˆÂ·˜ Â˙Âȉ ,‬מחייב אותנו‬
‫לתת לחבר את הידיעה הברורה‪ ,‬כי באם הוא רואה צורך בהקדמת מועד נישואיו אין‬

                            ‫הקבוצה יכולה ורוצה לעכבו' )ההדגשה שלי‪ ,‬ל"ר(‪292.‬‬
‫לחברי הקיבוץ הדתי היה ברור כי בכל הנוגע לחיי משפחה‪ ,‬אין הם יכולים ללמוד‬
‫מהקיבוץ הכללי‪ .‬על פי רודי הרץ מקבוצת יבנה‪' :‬שם בזו לכל המוסכמות‪ .‬זוגות חיו‬
‫ביחד ללא חופה וקידושין ]‪ [...‬לא הייתה יציבות בחיי המשפחה‪ .‬זוגות נפרדו בקלות‬
‫]‪ [...‬בכל יתר שטחי החיים למדנו מהתנועה הקיבוצית החילונית שהייתה ותיקה ממנו‬
‫ובעלת ניסיון גדול יותר‪ .‬אך בשטח זה היה עלינו למצוא את דרכנו בכוחות‬
‫עצמנו'‪ 293.‬חברי הקיבוץ הדתי סברו כי מדובר בציבור דתי המחייב את הנישואין‬
‫בכל עת בשל קיום מצוות התורה; כי ריבוי טבעי חיוני לקיום העם ולחיזוקו; למניעת‬
‫מחלות גוף ונפש היכולות לנבוע מאי‪-‬סיפוק מיני; להשלמת הקבוצה לצורתה‬
‫הסופית‪ ,‬משום שצורת הקבוצה היא צירוף יחידות של משפחות‪ 294.‬לאחר השואה‬
‫היתוספו עוד נימוקים לעידוד נישואין‪ ,‬הן מתוך ההכרה בדבר ריבוי ילודה בהיותו‬
‫צורך לאומי הן בתור מענה למצוקת הבודדים והבודדות‪ ,‬שנתקלו בחבלי קליטה‬
‫קשים‪ ,‬התקשו לעמוד בתנאים החלוציים של חיי הקיבוץ והיו זקוקים לתמיכת בן‬

                                                                         ‫זוג‪295.‬‬
‫הצורך הלאומי תבע את ביסוס הקבוצה באמצעות דחיית הנישואין מצד אחד‪ ,‬אך‬
‫את ביסוס העם היהודי באמצעות עריכת נישואין והקמת משפחות מצד אחר‪ .‬בקיבוץ‬
‫הדתי נטו לשקול את דחיית הנישואין מטעמי התפתחות הקבוצה מבחינה כלכלית‬
‫ורעיונית‪ ,‬אולם בשל הפן הדתי‪-‬מוסרי סברו כי יש לאפשר לחבר המעוניין להינשא‪:‬‬

                                                           ‫‪ 290‬ראו למשל ביאל‪ ,‬ארוס‪ ,‬עמ' ‪.256‬‬
                  ‫‪ 291‬יואל )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;(287‬בנימין ק'‪ ,‬קבוצת אמונים‪ ,‬ציונים‪.(14.2.1941) 37 ,‬‬

                                                           ‫‪ 292‬קלוני ה'‪ ,‬ציונים‪.(7.2.1941) 36 ,‬‬
                                                   ‫‪ 293‬רודי הרץ‪ ,‬תיק רודי הרץ‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪.‬‬

                                                         ‫‪ 294‬בנימין ק'‪ ,‬ציונים‪.(14.2.1941) 37 ,‬‬
                                           ‫‪ 295‬לדוגמה רחלה‪ ,‬בדברי הספד על מרים‪ ,‬ארכיון ג"ע‪.‬‬

                                                                            ‫‪198‬‬
   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204