Page 200 - מהפכניות בעל כורחן
P. 200

‫הקיבוץ הדתי‬

‫'באם חבר מתוך שיקול דעת בא למסקנה‪ ,‬שעבור התפתחותו הפרטית קיים הכרח‬
                                  ‫להקדמת נישואיו‪ ,‬אין בכוח הקבוצה לעכבו'‪296.‬‬

‫הממד הדתי בחיי הקיבוץ הדתי הכריע‪ ,‬ובקיבוץ הדתי לא החליטו פה אחד על‬
‫דחיית הנישואין‪ ,‬ואולם גם לא שללו אפשרות מעין זו‪ .‬העובדה כי לא התקבלה‬
‫החלטה גורפת בעניין זה וכן ההסכמה שבעל פה שיש לדחות את הנישואין עד‬
‫להתייצבות הקבוצה )גם אם לא הייתה הבעת התנגדות לחבר המבקש להינשא(‬

                                                   ‫מייחדים את הקיבוץ הדתי‪297.‬‬
‫גם בסוגיה זו‪ ,‬שלנשים תפקיד מכריע בה‪ ,‬שתקו החברות והניחו לחברים להחליט‬
‫בעבורן‪ .‬קרוב לוודאי שבשל התפיסה המסורתית והכמיהה הנשית 'הטבעית' הן‬
‫שאפו להינשא ולהיות אימהות‪ .‬רק לעתים נדירות הופיעה תגובת חברה שטענה‬
‫שהנישואין הוא עניין פרטי ואין לקבוצה רשות להתערב בו ויש לסמוך על בגרותם‬
‫של החברים‪ 298.‬ניתן להניח כי הצהרה זו מלמדת על הכלל וכי החברות לא היו‬
‫מעוניינות בהתערבות הקבוצה בעניין זה‪ .‬גם בקיבוץ הכללי היו נשים שהודו כי‬
‫למרות ההסתייגות הרשמית ממוסד הנישואין הן נשארו עם 'המנטליות של העיירה‪,‬‬

            ‫וכל אחת חיפשה לה בחור להתחתן‪ ,‬אפילו אם לא עשו חתונה ממש'‪299.‬‬
‫היו קיבוצים דתיים שדחו את הנישואין עד לעלייתם להתיישבות‪ .‬כך למשל‬
‫בקיבוץ שדה אליהו שבו נישא הזוג הראשון בפברואר ‪ ,1940‬רק לאחר עליית קבוצת‬
‫אריה לנקודת ההתיישבות‪ .‬חברי הקבוצה החליטו בתום הכשרתם בעליית הנוער‪ ,‬כי‬
‫על מפעלם‪ ,‬שהוא יצירת קבוצה עצמאית‪ ,‬להיבנות באטיות‪' :‬ידענו שעלינו יהיה‬
‫לעבור – גם מבחינה חברתית וגם מבחינה כלכלית – שלב אחרי שלב‪ ,‬בלי קפיצות‬
‫פתאומיות'‪ 300.‬אי‪-‬לכך הוחלט על דחיית הנישואין‪ ,‬והודות להחלטה זו‪ ,‬לדבריהם‬
‫של החברים‪ ,‬נשמרו ממשברים רבים‪ .‬ואולם עם עלייתם להתיישבות‪ ,‬סברו החברים‬
‫כי לצד ההתפתחות הכלכלית‪-‬משקית יש גם להתפתחות חברתית ולהקמת משפחות‬

          ‫תפקיד מכריע‪ .‬בנישואין הראשונים ראו ערך רב לזוג ולקבוצה גם יחד‪301.‬‬
‫דחיית הנישואין בכמה קבוצות נבעה מהחברים עצמם ולא מהחלטת מזכירות‬
‫הקבוצה‪ .‬בעין צורים למשל עד ‪ 1948‬לא היו זוגות נשואים שכן החברים היו צעירים‬

                                                                   ‫‪ 296‬יואל )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(287‬‬
‫‪ 297‬ההתלבטות הייתה גם בנוגע לקליטת משפחות לקיבוץ‪ .‬לעתים דחה חבר את נישואיו מתוך‬
‫התחשבות בקבוצה‪ ,‬בעוד חבר חדש‪ ,‬שהיה בעל משפחה‪ ,‬נקלט לקבוצה‪ .‬בשנת ‪ 1938‬לא יכלה‬
‫קבוצת רודגס לקלוט עוד משפחות כיוון שמספר הזוגות בה הגיע למחצית ממספר החברים‪,‬‬
‫שזהו יחס גבוה מאוד לקבוצה שעוד לא עלתה להתיישבות‪' ,‬ישיבת המזכירות המורחבת'‪,‬‬

                                                            ‫עלונים‪ ,(25.9.1938) 1 ,‬עמ' ‪.10‬‬
                      ‫‪ 298‬צ' פורשר‪' ,‬בעיית חיי המשפחה'‪ ,‬עלים )אוגוסט‪-‬ספטמבר ‪ ,(1942‬עמ' ‪.2‬‬

                                                      ‫‪ 299‬שפר ופוגל‪-‬ביז'אוי‪ ,‬המשפחה עמ' ‪.17‬‬
                                 ‫‪ 300‬קבוצת אריה‪ :‬אל‪-‬ערידה‪ ,‬שבועון‪ ,‬ג‪ ,(16.2.1940) 26 ,‬עמ' ‪.1‬‬

                                                                                      ‫‪ 301‬שם‪.‬‬

‫‪199‬‬
   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205