Page 204 - מהפכניות בעל כורחן
P. 204

‫הקיבוץ הדתי‬

‫ולמצב לא טוב היה מביא אילו באמת היו קיימים אצלנו דברים כאלה'‪ 315.‬החברה‬
‫הדתית‪-‬אשכנזית בכללותה השתחררה מהתפיסה המסורתית של 'בן שמונה עשרה‬
‫לחופה'‪ ,‬והחברים לא רצו לקשור את גורלם בגיל צעיר‪ .‬תפיסת הגברים השפיעה אף‬
‫היא על גיל הנישואין של החברות‪ .‬חברות שנוכחו לדעת כי אינן מוצאות חבר‬

                    ‫שיוכלו לחיות אתו את חיי הקבוצה‪ ,‬החליטו לעתים לעזבה‪316.‬‬
‫ֲחברת הגרעין התורני העידה כי למרות השהייה הממושכת של שני המינים יחדיו‪,‬‬
‫'לא פרחו הזוגות‪ .‬ואותן משפחות שנבנו מבני הגרעין התאחדו בקבוצת עלומים רק‬

       ‫לאחר שנים‪ .‬נראה לי שלא הייתה בשלות פנימית לקראת הקמת משפחות'‪317.‬‬
‫הטבע האנושי הוא שהכריע‪ .‬בסופו של דבר נוצרו זוגות גם בקיבוץ הדתי וגם‬
‫בקיבוץ הכללי‪ .‬הנשים היו אלה ששאפו לזוגיות ולמשפחה‪ ,‬ועם איזון היחס המספרי‬
‫בין המינים‪ ,‬נוצרו זוגות רבים בכל הקיבוצים‪ 318.‬הקיבוץ הכללי גיבש מחדש את‬

       ‫האידאולוגיה שלו‪ 319,‬והקיבוץ הדתי פעל בהתאם לתפיסת עולמו המסורתית‪.‬‬

                                                                  ‫טקס החתונה‬

‫טקסי החתונה של החברה החדשה בארץ‪-‬ישראל משקפים בדרך כלל את התפתחות‬
‫החיים החדשים‪ .‬בחתונות שנערכו בקיבוצים הכלליים בא לידי ביטוי המאבק‬
‫האידאולוגי בין עיצוב אורח חיים חדש לבין הדת והמסורת‪ .‬הקשר בין בני הזוג לא‬
‫נזקק בהכרח לטקס נישואין פורמלי )דתי או אזרחי(‪ ,‬ובשנות המנדט לא נעשה על פי‬
‫רוב טקס נישואין דתי‪ ,‬שכן כל טקס נראה היה כשריד מן העבר הבורגני והמסורתי‬
‫שממנו ביקשו חברי הקיבוץ להתנער‪ 320.‬לעומת זאת בקיבוץ הדתי טקס נישואין‬
‫'כדת משה וישראל' היה מחויב המציאות‪ ,‬אך גם עורר שאלות ייחודיות‪ ,‬כגון‬
‫הכתובה והנושא באחריות לפירעונה‪ ,‬החבר או הקיבוץ?; חיוב מזונות‪ :‬האם הבעל‬

                                                                                      ‫‪ 315‬שם‪.‬‬
‫‪ 316‬לרווקות היה קשה למצוא את מקומן בקבוצה המורכבת מזוגות‪ ,‬שם; אריאב‪ ,‬הנשים‪ ,‬עמ' ‪;74‬‬

                                     ‫ריאיון שערכתי עם אלישבע וגנברג בתאריך ‪.23.11.1999‬‬
                                           ‫‪ 317‬רבקה הוברמן‪ ,‬הוברמן ואחרים‪ ,‬עלי יובל‪ ,‬עמ' ‪.91‬‬

‫‪ 318‬הנשים בקיבוץ המאוחד סברו כי המושג 'שחרור מכבלי המשפחה'‪ ,‬שהיה נפוץ בארצות אחרות‪,‬‬
‫היה זר לנשים בארץ‪-‬ישראל ששאפו למשפחה המושתתת על שיתוף ואהבה‪ ,‬בסביץ‪ ,‬ולו רק הד‪,‬‬

                                                  ‫עמ' ‪ ;99‬שפר‪ ,‬מבוא לסוציולוגיה‪ ,‬עמ' ‪.69‬‬
‫‪ 319‬בפועל היחסים בין המינים היו שמרניים ומסורתיים‪ ,‬מרגלית‪ ,‬השומר הצעיר‪ ,‬עמ' ‪ ;33‬אפרת‪,‬‬

                                                                    ‫הקיבוץ הארצי‪ ,‬עמ' ‪.34‬‬
‫‪ 320‬צבי פרידהבר תיאר את טקסי החתונה בעלייה הראשונה והשנייה וגרס כי במושבות שולב ההוויי‬
‫הדתי עם ההוויי החדש‪ ,‬אך בקיבוצים התנהל מאבק שהתפתח למלחמה פנימית חזקה )'טקסי‬
‫חתונה ביישוב היהודי בארץ ישראל בימי העלייה הראשונה והשנייה'‪ ,‬מחקרי ירושלים‬
‫בפולקלור יהודי‪ ,‬יג‪-‬יד ]תשנ"ב[‪ ,‬עמ' ‪ .(411-389‬על ההתמודדות עם המתח שבין הוויי החיים‬

                                ‫החדש לטקס המסורתי‪ ,‬ראו זעירא‪ ,‬קרועים אנו‪ ,‬עמ' ‪.272-265‬‬

‫‪203‬‬
   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209