Page 205 - מהפכניות בעל כורחן

‫פרק חמישי‬

‫והאישה נחשבים גם בקיבוץ ליחידה כלכלית אחת? האם הבעל הוא החייב במזונות‬
‫אשתו והיא חייבת לו את מעשי ידיה‪ ,‬או שאין להתחייבות בכתובה שום משמעות‬
‫לזוג החי בקיבוץ? וכדומה‪ .‬מעטים המקורות העוסקים בשאלות אלה בתקופה‬
‫הנדונה‪ 321.‬אחת השאלות שנדונו התייחסה לטבעת הנישואין‪ .‬חנה אור‪ ,‬בת הרב‬
‫יוחנן זרחי‪ ,‬נישאה בקבוצת שח"ל ב‪ .1934-‬היה הכרח שבן הזוג ירכוש טבעת פרטית‬
‫לטקס הנישואין‪ ,‬אך לא היה כסף פרטי‪ .‬הרב עבר בין כל חברי הקיבוץ ושאל אם הם‬
‫מסכימים לרכישת הטבעת וכל חברי הקבוצה חתמו על מסמך המאשר כי כל אחד‬
‫מהם מוותר מרצונו על הסכום המיועד לרכישת הטבעת‪ 322.‬זוהי דוגמה לפתרון‬

‫יצירתי שנועד להתאים את ההלכה למציאות החיים הקיבוצית‪.‬‬
‫בקיבוץ הכללי‪ ,‬ה'נישואין' התבטאו בפניית זוג למזכירות לקבלת חדר‪ ,‬ללא טקסים‬
‫וחגיגות‪ .‬החתונה הרשמית נדחתה בדרך כלל עד שנולדו הילדים‪ ,‬שכן זו הייתה הדרך‬
‫היחידה להבטחת מעמדם החוקי של הילדים לפי חוקי הארץ‪ .‬הנישואין לא שינו את‬
‫מעמד הנשים בקיבוץ הכללי‪ ,‬הן נשארו חברות בו בזכות עצמן ורבות מהן עוד‬

‫הוסיפו לשמור על שם משפחתן הקודם‪323.‬‬

‫חתונה בטירת צבי‪ ,‬ללא תאריך‬

‫‪ 321‬על השאלות הקשורות לעניין זה‪ ,‬ראו י' אריאל‪' ,‬חיי ההלכה בקיבוץ'‪ ,‬אויערבך‪ ,‬וייזר ועמנואל‪,‬‬
‫הקיבוץ בהלכה‪ ,‬עמ' ‪ ;173-172‬נ' בר‪-‬אילן‪' ,‬הכתובה בקיבוץ'‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.276-275‬‬

‫‪ 322‬חתונת מאיר וחנה אור‪ ,‬אלפסי‪ ,‬תורה ועבודה‪ ,‬עמ' ‪ ;315‬ריאיון שערכתי עם יזרעאלה כספי‬
‫בתאריך ‪.20.6.2000‬‬

‫‪ 323‬שפר ופוגל‪-‬ביז'אוי‪ ,‬המשפחה‪ ,‬עמ' ‪ ;17‬זעירא‪ ,‬קרועים אנו‪ ,‬עמ' ‪.269‬‬

‫‪204‬‬