Page 180 - מהפכניות בעל כורחן
P. 180

‫הקיבוץ הדתי‬

‫נבע מכמה סיבות‪ .‬הסיבה הראשונה הייתה הדרישה הגדולה לכוח אדם בענפי‬
‫השירות וכמעט כל החברות עבדו בעבודות אלו‪ ,‬בייחוד עם הגידול באוכלוסייה‬
‫והעלייה בשיעור הילודה‪ 190.‬הסיבה השנייה הייתה שהגבר נחשב ליצרני יותר‬
‫מהאישה‪ ,‬בייחוד בעבודת השדה הקשה מבחינה פיזית‪ .‬סיבות אלו היו משותפות‬
‫לכל התנועות הקיבוציות‪ .‬לקיבוץ הדתי‪ ,‬כמו גם לקומונות הנוצריות‪-‬דתיות‪ ,‬היתוספו‬
‫עוד נימוקים‪ .‬בהתאם למסורת היהודית הדגיש הקיבוץ הדתי את תפקידי האישה‬
‫בבית ובמשפחה‪ 191,‬ואף הנשים עצמן לא תבעו להידמות לגבר‪ .‬את השוויון הן לא‬
‫פירשו כתחרות עם הגבר על אותן העבודות‪ ,‬ובעיניהן על החברה היה להיות עצמאית‬
‫ופעילה בשטחים הקרובים ללבה‪ 192.‬בשל היעדר שוויון בתפילה ובלימוד תורה‪ ,‬אי‪-‬‬
‫השוויון בעבודה נחשב אף הוא טבעי‪ .‬גם בקיבוץ הכללי נשארה שאיפת הנשים‬

               ‫שאיפה מסורתית בעיקרה והיא השפיעה על אי‪-‬השוויון התפקודי‪193.‬‬
    ‫ענפי השירות בקיבוץ הדתי כבשאר הקיבוצים כללו שלושה תחומים מרכזיים‪:‬‬

‫·‪ .ÔÂȘÈ „‚È‬כביסה‪ ,‬ארגון הבגדים המשותפים‪ ,‬תיקון‪ ,‬תפירה ואריגה‪ 194,‬ולעתים‬
‫אף ניקיון חדרי החברים והוצאת הלבנים למכבסה‪ .‬בטירת צבי למשל בשל מחסור‬
‫בכוח עבודה לא נעשה הניקוי כהוגן‪ .‬לפיכך הוחלט להטיל גם על החברים את ניקיון‬
‫חדריהם ואחת החברות צירפה הוראות כיצד יש לעשות זאת‪ 195.‬גם בעודם רווקים‬
‫ציפו החברים שאחת החברות תנקה את החדרים בעבורם‪ .‬לכך הורגלו עוד בבית‬

                                                                        ‫הוריהם‪.‬‬

‫‪ .ÌÈ„ÏÈ· ÏÂÙÈË‬חברות רבות עסקו בטיפול ובחינוך הילדים במסגרת הטיפול‬
‫המשותף‪ ,‬מבית התינוקות עד הפעוטונים וגני הילדים‪ ,‬והיו למטפלות ולגננות‪196.‬‬
‫הילודה השפיעה על תיחום החברות לענף זה‪ ,‬שכן האימהות הטריות ביקשו להימצא‬

‫וארגז והנערות מערוך‪ .‬מטבח‪ ,‬ניקיון ותפירה היו בתחום האחריות הבלעדית של הנשים‪ ,‬בר‪-‬‬
                             ‫למבך‪ ,‬בת העדה‪ ,‬עמ' ‪ ;19 ,17‬ואן‪-‬דן‪-‬ברגה‪ ,‬טבע האדם‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬
                                                       ‫‪ 190‬פוגל‪-‬ביז'אוי‪ ,‬נשים בקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪.103‬‬
                                                       ‫‪ 191‬אדר ולואיס‪ ,‬חברות בקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪.48‬‬

       ‫‪ 192‬ל' נחליאל‪' ,‬מעמד החברה בקבוצה הדתית'‪ ,‬דפי פעולה‪ ,‬יג )יולי‪-‬אוגוסט ‪ ,(1965‬עמ' ‪.17‬‬
                                                 ‫‪ 193‬פוגל‪-‬ביז'אוי‪ ,‬נשים בקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪.125 ,103‬‬

‫‪ 194‬נשות טירת צבי טוו חוטי צמר מגז הצאן וארגו מהחוטים תוצרת צמר לכל בני המקום ומחוצה‬
‫לו‪ ,‬מ' סמילנסקי‪' ,‬בטירת צבי'‪ ,‬ההד‪ ,16 ,‬ט‪-‬יב )יולי‪-‬ספטמבר ‪ ,(1941‬עמ' יז‪ .‬חברות רבות‬
‫בקיבוץ הדתי עסקו במלאכת התפירה‪ ,‬ראו למשל עליזה פרידמן מטירת צבי וחדוה ריניץ מרמת‬

                                       ‫השומרון‪ ,‬גוטקינד‪-‬גולן‪ ,‬תורה ועבודה‪ ,‬עמ' ‪.474 ,305‬‬
                                                            ‫‪ 195‬בטירה‪ ,(27.5.1938) 28 ,‬עמ' ‪.3‬‬

                      ‫‪ 196‬דוגמה מבארות יצחק וטירת צבי‪ :‬דצמבר ‪ ,1946‬ארכיון הקבה"ד‪.19-31 ,‬‬

‫‪179‬‬
   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185