Page 176 - מהפכניות בעל כורחן
P. 176
הקיבוץ הדתי
בעיני חברי הקיבוץ הדתי הריקודים המעורבים היו סמל חברתי ולא פעולה
העלולה להביא לידי פריצות .לדעתם על כל חבר וחברה לבדוק היטב אם יש
בהתנהגותו מקום לחשש ולהסיק את המסקנות לעצמו 169.חברי הקיבוץ הדתי חשבו
כי יש לדון בסוגיות דתיות גם מההיבטים החברתיים שלהן .בכך בולטת חדשנותם.
לערך השוויון בין המינים ,לחברה מעורבת ולשאיפה להתאים את המסורת
למציאות החיים החדשה הייתה השפעה על עיצוב יחסי מגדר חדשים ,שכן 'הורפו
סייגים להתרחקות שני המינים המעוגנים בדין ובמנהג' 170.העולם החלוצי הכללי,
שלא הונהגה בו הפרדה בין המינים 171,היה מודל לחיקוי לקיבוץ הדתי ,ובו היו
הריקודים המעורבים פועל יוצא של החיים החלוציים המשותפים .המציאות הכתיבה
את המנהג החדש והתפיסות החדשות הן שהכריעו.
סיכום
מקומה של האישה בחיי הדת בקיבוץ הדתי מעידים כי הדברים לא היו חד-משמעיים,
והקיבוץ התקשה לפתח דפוס התנהגות אחד ואחיד .החידוש והייחודיות של הקיבוץ
הדתי בעולם הדתי התבטאו בעצם העלאת שאלות ,שהיו בבחינת טאבו ,לדיון
ציבורי ,ובו לפעמים פתחו נוהג חדש .בעולם הקיבוצי הכללי בלטה ייחודיותו
של הקיבוץ הדתי בעצם ההתעסקות בסוגיות דתיות ובניסיון להתאימן למציאות
החדשה.
סוגיות בתחום הדת ,שהתחבט בהן הקיבוץ הדתי בתקופת התהוותו ,ושבמרכזן
עמדו הנשים ,מעידות על הקונפליקט בין תפיסות המגדר החדשות שביקש ליישם
ובין התפיסות המסורתיות שבהן החזיק .עם הזמן ,כשהיה צורך להכריע בדפוסי
הקבע של הקיבוץ הייתה למסורת השפעה רבה .פיחות שחל בערכים חדשניים עם
ההתמסדות הוא תהליך האופייני לחברות מהפכניות רבות 172.הקיבוץ הדתי החל
בתור חברה מהפכנית שביקשה להיות החלוץ שלפני המחנה ,אך הנועזוּת שביטא
בניסיונותיו החדשים לא חלחלה לציבוריות הדתית .תפיסתו החדשה הייתה נחלת
מיעוט שלא ייצג את המחנה כולו.
169נתן )לעיל ,הערה ,(94עמ' .6
170פישמן ,דת ואידאולוגיה ,עמ' .179
171בקיבוצים הכלליים היו לעתים מגורים משותפים ומקלחות משותפות ,נהגים שהקיבוץ הדתי לא
אימץ ,ראו טלמון-גרבר ,יחיד וחברה ,עמ' ;18דוח על המצב בקיבוצים ,1943 ,הוועד להגנת
כבוד בת ישראל ,גצ"ד ,תיק דב רוזן.
172על הפיחות שחל במעמד ערך השוויון בין המינים בקיבוצים הכלליים והעלייה שחלה בערך
המשפחה בקיבוץ ,ראו פוגל-ביז'אוי ,נשים בקיבוץ ,עמ' .140-125
175
