Page 178 - מהפכניות בעל כורחן

‫הקיבוץ הדתי‬

‫תופרת ברמת השומרון )לימים בארות יצחק(‬

‫ראוי לציין כי רוב החלוצות הדתיות ובייחוד החלוצות יוצאות גרמניה לא עסקו‬
‫בעבודות משק בית בארצות מוצאן‪ 179.‬עלייתן לארץ הייתה בגדר מהפכה גם מבחינת‬
‫העיסוק‪ .‬לעתים הן הביעו את מורת רוחן וטענו כי עבודתן במשק הבית לא תציל את‬
‫המשק מחרפת רעב‪ ,‬וכי עבודה מסוג זה אינה מספקת את החברות ששאפו להשתתף‬
‫בבניין הארץ ולתרום להתפתחות הקבוצה‪' :‬גם אם אשנן לעצמי אלף פעמים ביום‬
‫שבעבודתי במשק בית הנני פועלת שכירה‪ ,‬כמו כל פועל או פועלת אחרת‪ ,‬הרי בכל‬
‫זאת ארגיש את עצמי "כעוזרת" ]‪ [...‬עובדה שרוב חברותנו מסרבות ולא תסכמנה‬
‫לעבוד עבודה זו'‪ 180.‬החברים טענו כי אין עבודה בארץ‪-‬ישראל המשפילה את‬
‫העובד בה‪' :‬אם יש חברות‪ ,‬המרגישות את עצמן מושפלות בעשיית מלאכה איזו‬
‫שהיא‪ ,‬אין ללמוד מזה אלא על עושיה'‪ 181.‬אמנם גם החברים הודו כי החקלאות‬
‫עדיפה על עבודת משק הבית‪ ,‬אך סברו כי אין להתחשב בסירוב החברות לעבוד‬

‫בעבודה זו כיוון שיהיה זה פתח להשתמטות מעבודות אחרות‪182.‬‬

‫‪ 179‬לרוב היהודים ממעמד הביניים בגרמניה הייתה עוזרת שסייעה בהחזקת משק הבית‪ ,‬קפלן‪ ,‬מעמד‬
‫בינוני‪ ,‬עמ' ‪ .38-36‬עוד על יוצאות גרמניה‪ ,‬ראו גם מ' ריכרץ )עורכת(‪ ,‬אזרחים על תנאי‪ :‬יהודי‬

‫גרמניה – פרקי זיכרונות‪ ,1945-1780 ,‬ירושלים תשנ"ד‪.‬‬
‫‪ 180‬אסתר‪' ,‬לבעיית העבודה'‪ ,‬עלים )מאי‪-‬יוני ‪ ,(1944‬עמ' ‪.4‬‬
‫‪ 181‬יהודה‪' ,‬למאמרה של אסתר'‪ ,‬עלים )יוני‪-‬יולי ‪ ,(1944‬עמ' ‪.3‬‬

‫‪ 182‬שם‪.‬‬

‫‪177‬‬