Page 174 - מהפכניות בעל כורחן
P. 174

‫הקיבוץ הדתי‬

                                                                 ‫עירוב המינים‬

‫ביסודם של גדרי הצניעות ביהדות המסורתית רווחה הדעה כי עירוב נשים וגברים‬
‫פוגע בעקרונות הצניעות של היהדות‪ .‬לפיכך קבעו חכמים כי יש להרחיק את בני שני‬
‫המינים אלו מאלו‪ 157.‬בקיבוץ הדתי נהגו לשיר במקהלות מעורבות ורקדו ריקודים‬
‫מעורבים לשני המינים‪ 158,‬ואף רחצו במעורב בברכת השחייה או במעיין‪ .‬את הנהגים‬
‫האלה ראו רבני הציונות הדתית כהשפעה רעה מבחינה דתית‪ 159.‬הרב טכורש מחה‬
‫על הרחצה המעורבת בברכה וקרא לשרש תופעה זו מיד שכן 'אנחנו נלחמים נגד כל‬
‫פרצה שהיא בשטח הצניעות ]‪ [...‬לשם טיהור המחנה והיישוב‪ ,‬והנה תופעה כזו‬
‫אצלנו מערערת הכל‪ ,‬ונהיה ממש ללעג ולקלס בתוך היישוב‪ ,‬מחוץ שזה אסור בדין‬
‫בהחלט'‪ 160.‬חברי הקיבוץ הדתי טענו כי המנהג יימשך‪ ,‬מכיוון שרוב החברים‬
‫שמוצאם מגרמניה אינם רואים בזה פגיעה במוסר היהדות‪ .‬עם זאת גרסו כי יש להניח‬
‫שבמרוצת הזמן‪ ,‬כשיתבגרו האנשים‪ ,‬ילך ויקטן מספר המתרחצים‪ 161.‬גם מזכירות‬
‫הקיבוץ הדתי שנזעקה לעניין טענה כי קשה לשרש את המנהג בבת אחת אך הניחה כי‬
‫הוא יתבטל עם הזמן‪ 162.‬בפועל נהגה הרחצה המעורבת בברכת השחייה בקיבוץ‬

                                                           ‫הדתי במשך שנים‪163.‬‬
‫בניגוד לרחצה המעורבת‪ ,‬שהנהגת הקיבוץ הדתי התנגדה לה )גם אם בפועל לא‬
‫הייתה להתנגדות זו השפעה מעשית(‪ ,‬את הריקודים המעורבים ראתה הנהגת הקיבוץ‬
‫אחרת‪ .‬רבני הציונות הדתית הביעו את מורת רוחם גם ממנהג זה‪ .‬מבחינה הלכתית‪,‬‬
‫ריקודים מעורבים אסורים לא רק מחשש נגיעה‪ ,‬אלא גם בשל התקרבות בין המינים‪,‬‬
‫הבטה ופריצות‪ .‬אמנם הבחינו בין 'ריקודים סלוניים' ל'ריקודי עם'‪ ,‬אך פה אחד‬
‫הסכימו הפוסקים לאסור ריקודים מעורבים מכל סוג שהוא‪ 164.‬נתן מקבוצת עלומים‬
‫ניסה להציג עמדת אורח מזדמן לנוכח הריקודים המעורבים‪' :‬איך אפשרי הדבר‬

                ‫שבמקום כזה ]‪ [...‬רוקדים חברים וחברות ביחד? הרי זה אסור?'‪165.‬‬

‫‪ 157‬הרחבה בסוגיית גדרי הצניעות ועירוב המינים‪ ,‬ראו שפירא וכהן‪ ,‬האישה בתמורות‪ ,‬עמ' ‪.75-46‬‬
‫‪ 158‬ראיונות שערכתי עם טובה דאובה ומזל אדלר בתאריך ‪ ,9.7.2000‬וטובה אילן בתאריך‬

                                                                               ‫‪.29.8.1999‬‬
‫‪ 159‬הרב טכורש‪ ,‬פרטי‪-‬כל מפגישה לבירור שאלות דתיות בנקודות ההתיישבות‪ ,‬כנראה ‪ ,1940‬אצ"ד‪,‬‬

                                                                               ‫פ"מ‪.1657 ,‬‬
                ‫‪ 160‬הרב טכורש במכתב למזכירות הקבה"ד‪ ,12.5.1947 ,‬ארכיון הקבה"ד‪.57-357 ,‬‬
        ‫‪ 161‬יעקב קליסקי בשם טירת צבי‪ ,‬מאי ‪) 1947‬ללא תאריך מדויק(‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪.57-357 ,‬‬

                                   ‫‪ 162‬במכתב לרב טכורש‪ ,19.6.1947 ,‬ארכיון הקבה"ד‪.57-357 ,‬‬
                                                                 ‫‪ 163‬שפרעם‪ ,‬המערכת‪ ,‬עמ' ‪.73‬‬

                                           ‫‪ 164‬לרקע הלכתי‪ ,‬ראו אלינסון‪ ,‬הצנע לכת‪ ,‬עמ' ‪.60-59‬‬
                                                               ‫‪ 165‬נתן )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(94‬עמ' ‪.6‬‬

‫‪173‬‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179