Page 172 - מהפכניות בעל כורחן

‫הקיבוץ הדתי‬

‫החברות טענו כי התלבושת מעוצבת לפי דרישות החיים ולא בעקבות השפעה זרה‪.‬‬
‫גם אם הייתה כאן השפעה 'מהשמאל'‪ ,‬שכן‪' :‬לדאבוננו הקיבוץ הדתי בא יותר מדי‬
‫מאוחר לארץ‪-‬ישראל‪ .‬לכן יצא מה שיצא‪ .‬לאן אנו שולחים את אנשינו להשתלמות?‬
‫לקיבוצים החופשיים!'‪ 146,‬ואין זה די כדי לחרוץ משפט שלילי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬בעיני‬
‫החברות‪ ,‬תלבושת 'נכונה' אינה מדד להתנהגות הולמת‪ .‬לדעתן צריך רגש לצניעות‬
‫ושליטה על המעשים וכדברי צילה‪' :‬אין צדיק יותר גדול מזה שעומד על סף ניסיון‬
‫ועובר שלם ובשלום'‪ 147.‬ובכך רמזה על העתיד להתרחש‪ ,‬על מציאות שהחברות‬

‫יתלבשו כרצונן ועל החברים תהיה מוטלת החובה לעמוד בניסיון‪.‬‬
‫עיקר המחלוקת בתקופה הנדונה התייחסה למכנסיים הקצרים ולא מצאתי דיון‬
‫דומה בסוגיית כיסוי ראש לנשים‪ 148.‬נראה כי למקום מוצאן של הנשים הייתה‬
‫השפעה על עמדתן ביחס לכיסוי הראש‪ .‬הצעירות שעלו ארצה מגרמניה גדלו בחברה‬
‫יהודית משכילה ששקדה על שילוב של המסורת היהודית והסתגלות לסביבה‪ .‬הן‬
‫אמנם חונכו לשמירת מצוות אך גם לסובלנות ולפתיחות‪ .‬הן ראו את אמותיהן שלא‬
‫כיסו את ראשן ונהגו כמותן‪ 149.‬היו קיבוצים‪ ,‬כגון יבנה ושדה אליהו‪ ,‬שחברות‬
‫נשואות נהגו ללכת לתפילה בבית הכנסת ללא כיסוי ראש בטענה כי כך הורגלו בארץ‬
‫מוצאן‪ ,‬לרוב גרמניה או איטליה‪ .‬כן טענו כי מכיוון שביום‪-‬יום אין הן מכסות את‬
‫ראשן‪ ,‬הרי שזוהי צביעות‪ .‬בטירת צבי לא כיסו הנשים את ראשן בבית הכנסת כל עוד‬

‫התפילה נערכה בחדר האוכל‪150.‬‬
‫לעתים קיבלו הקיבוצים החלטות בעניין לבוש הנשים‪ ,‬אך לא תמיד אימצו הנשים‬
‫את ההחלטה‪ .‬חברות הגרעין התורני נהגו כרצונן אף על פי שהחברים הבהירו את‬
‫רתיעתם מהמכנסיים הקצרים‪ .‬בקיבוץ טירת צבי נימקו החברים את התנגדותם‬
‫למכנסיים קצרים משיקולי ביטחון )דהיינו לא לפגוע ברגשות הערבים(‪ ,‬והחברות‬
‫נענו‪ .‬בקיבוצים אחדים כיסו צעירות את ראשן אך לבשו מכנסיים קצרים‪ ,‬ובאחרים‬
‫לא הקפידו החברות על כיסוי ראש אך התהלכו במכנסיים ארוכים בלבד‪ .‬הסכמה‬

‫כללית הייתה בלבישת מכנסיים ארוכים ובהם התהלכו רוב הנשים‪151.‬‬

‫‪ 146‬גם את חגיגות האחד במאי אימץ הקיבוץ הדתי מהשמאל‪ ,‬צילה )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(101‬‬
‫‪ 147‬שם‪.‬‬

‫‪ 148‬על תוקף החיוב ההלכתי של כיסוי ראש לאישה נשואה‪ ,‬ראו אלינסון‪ ,‬הצנע לכת‪ ,‬עמ' ‪.109-107‬‬
‫‪ 149‬בחברה היהודית‪-‬אורתודוקסית בגרמניה התבטאה חדירת המודרניות לנהגים המסורתיים גם‬
‫בעמדת האישה כלפי האופנה המודרנית‪ .‬בגדי האישה היהודייה לא הלמו לעתים את רוח‬
‫המסורת‪ .‬מראשית המאה העשרים לא הקפידו נשים רבות בגרמניה על כיסוי ראשן‪ ,‬ברויאר‪,‬‬

‫עדה ודיוקנה‪ ,‬עמ' ‪ ;25-23‬קפלן‪ ,‬מעמד בינוני‪ ,‬עמ' ‪.31‬‬
‫‪ 150‬עם חנוכת בית הכנסת תיקנו כי על הנשים לבוא לתפילה בכיסוי ראש‪ ,‬ריאיון שערכתי עם‬

‫יזרעאלה כספי בתאריך ‪.21.6.2001‬‬
‫‪ 151‬לדוגמה י' הוברמן‪ ,‬הוברמן ואחרים‪ ,‬עלי יובל‪ ,‬עמ' ‪ ;90‬אריאב‪ ,‬הנשים‪ ,‬עמ' ‪ ;81-80‬ראיונות‬

‫‪171‬‬