Page 168 - מהפכניות בעל כורחן
P. 168

‫הקיבוץ הדתי‬

                                                                ‫לבוש החלוצה‬

‫השפעת דפוסי התנהגות חדשים על הקבוצה בלטה במיוחד בהופעה החיצונית של‬
‫הנשים בקיבוץ‪ .‬מנהגי חברה וסדרי חייה הם ביטוי לרוחה ונשמתה של ה ֶחברה‪,‬‬
‫וביניהם מצויים למשל חיי הציבור‪ ,‬מנהגי הנישואין‪ ,‬מנהגי הקבורה וכן התלבושת‪.‬‬
‫בניגוד לנישואין ולקבורה‪ ,‬שהם רגעים מיוחדים בחיי האדם והחברה‪ ,‬התלבושת היא‬
‫דבר קבוע‪ ,‬מקיף והיא מסמלת את ה ֶחברה ומבטאת את ייחודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתלבושת‬
‫בולטת במיוחד השפעת הגומלין בין הלך הרוח לסדרי החיים‪' ,‬בין המחשבה‬
‫המולידה מעשים ובין המעשה הקובע מחשבות'‪ 125.‬הלבוש מבטא השתייכות‬
‫לחברה מסוימת ומייצג אותה כלפי חוץ‪' :‬ברצונך לעמוד על אופי של עם – בדוק‬

                                               ‫בבגדיו‪ .‬בהם מתרכזת תמציתו'‪126.‬‬
‫בכל חברה‪ ,‬כגון כת האיימיש בארצות הברית וחברת 'היישוב הישן' בירושלים‬
‫כמו גם החברה הארץ‪-‬ישראלית בעלייה הראשונה והשנייה‪ ,‬ללבוש הייתה משמעות‬
‫רחבה החורגת מהביטוי האישי של הפרט‪ 127.‬בחברה הדתית ללבוש האישה יש‬
‫משמעות שהיא יותר מההיבט ההלכתי‪ ,‬והיא דומה לחשיבות שרואים בכיפת‬
‫הגבר‪ 128,‬הלבוש מסמל אפוא את ההשתייכות לחברה ואת ייחודה‪ .‬חובת האישה‬
‫לשמור על הופעה צנועה הייתה מנורמות ההתנהגות שקיבלו עליהן נשות ישראל‬
‫מקדמת דנא והפוסקים העניקו לנורמות אלה גושפנקא הלכתית‪ .‬מורי הלכה אחדים‬
‫קבעו כי אישה הלובשת מכנסיים עוברת על איסור מהתורה הכלול באזהרה 'לא יהיה‬
‫כלי גבר על אישה' )דברים כב ה(‪ .‬אך לדעת רוב הפוסקים אין האיסור נובע‬
‫משיקולים הלכתיים מובהקים אלא בשל שיקולי צניעות‪ .‬הרב אליקים אלינסון‪,‬‬
‫בהתייחסו לשאלה בדבר 'מכנסיים לאישה'‪ ,‬קבע כי אין איסור לנשים בלבישת‬
‫מכנסיים משום 'בגד גבר'‪ ,‬אך יש לעניין זה משמעות רחבה מבחינת ההשפעה על‬
‫הזדהות הבת עם החברה הדתית שהיא משתייכת אליה‪ ,‬ערכיה של הבת ונורמות‬
‫ההתנהגות שלה‪ 129.‬ואכן כשדנו בסוגיה זו בקיבוץ הדתי כמעט לא הוזכר העניין‬
‫ההלכתי של 'כלי גבר'‪ ,‬אלא עלה לדיון רק עניין הסמל‪ .‬ההתעסקות סביב לבוש‬

       ‫הנשים בקיבוץ הייתה ביטוי מובהק לתגובת ה ֶחברה לשינויים שהתחוללו בה‪.‬‬

                                 ‫‪ 125‬מ' אונה‪' ,‬לשאלת התלבושת'‪ ,‬בטירה‪ ,(1.5.1938) 24 ,‬עמ' ‪.6‬‬
                                                    ‫‪' 126‬ויכוח בטירה'‪ ,‬הצופה‪ ,7.6.1938 ,‬עמ' ‪.2‬‬

‫‪ 127‬על לבוש נשים ב'יישוב הישן' המעצב את אורחה ורבעה של ירושלים ומייצג אותה‪ ,‬ראו שילה‪,‬‬
‫הלבוש הנשי‪ .‬על הלבוש המבטא את ייחודה של כת האיימיש‪ ,‬הוסטטלר‪ ,‬כת האיימיש‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .138-134‬על החברה בארץ‪-‬ישראל בראשית המאה העשרים שאימצה לבוש 'מזרחי' לצורך‬

                               ‫גיבוש זהותה המגדרית‪ ,‬ראו מלמן‪ ,‬מן השוליים‪ ,‬עמ' ‪.257-256‬‬
                                                                 ‫‪ 128‬שפרעם‪ ,‬המערכת‪ ,‬עמ' ‪.75‬‬

                                                         ‫‪ 129‬אלינסון‪ ,‬הצנע לכת‪ ,‬עמ' ‪.195-129‬‬

‫‪167‬‬
   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173