Page 163 - מהפכניות בעל כורחן

‫פרק חמישי‬

‫של הנשים בענייני דת ומסורת‪ ,‬אמרה כי אמנם יש פער בין נשים לגברים בהשכלה‬
‫הדתית ואולם על נשים להשתתף בתפילה ועל החברה הגברית לפעול לתיקון המצב‪:‬‬
‫'האם ניסו כבר לשתף את החברות בתפילה וכו'? כשם שאנו מוכנות להשתתף בכל‬
‫תפקידי הקבוצה ככה גם אנו מוכנות להשתתף בחיים הדתיים'‪ 101.‬הנשים והגברים‬
‫כאחד לא היו מורגלים בשיתוף נשים בחיים הדתיים‪ .‬לחברים הייתה ביקורת על‬
‫חוסר ההכרה הדתית של הנשים ועל הפסיביות שלהן‪ ,‬אך החברות‪ ,‬אולי מכוח‬
‫ההרגל‪ ,‬היו זקוקות להכוונה ולגורם שידחוף אותן לעשות זאת‪ .‬השאיפה הייתה‬

‫חדשה‪ ,‬אך החברות לא מצאו את הכוח הנפשי לממשה‪.‬‬
‫חברות הגרעין התורני‪ ,‬שביקשו התעלות רוחנית‪ ,‬מחו על מדיניות הקבוצה ביחס‬
‫לחברות גם בעניין התפילה‪' :‬נדמה לי שאין אנו מחדשים הרבה ]‪ [...‬מה שנוגע‬
‫לחברות ]‪" [...‬אם החברה מרגישה צורך להתפלל הרי טוב‪ ,‬ולא – אין צורך להכריח‬
‫אותה כי זו תהיה תפילה שלא תבוא מן הלב" ומה כאן החידוש? האם בקבוצה דתית‬
‫אחרת לא נוהגים כך?'‪ 102.‬גישת הגרעין התורני בעניין התפילה‪ ,‬כמו בעניין הלימוד‪,‬‬
‫היה בהתאם להלכה כי אין לחייב את החברה‪ .‬ואולם החברות מחו על כי הקבוצה‬
‫מאבדת את ייחודה בשל כך‪ .‬הנשים ביקשו חיוב והיה זה חלק מדרישתן לשוויון גם‬
‫בחובות ולא רק בזכויות‪ .‬החידוש היה בתביעת הנשים‪ ,‬אך תחושותיהן החדשות לא‬
‫הביאו אותן לידי פעולה‪ ,‬והחידושים שחדרו לקיבוץ הדתי בתחום הדתי‪ ,‬גם ביחס‬

‫לנשים‪ ,‬נבעו מיזמה של גברים‪.‬‬
‫אחד החידושים מרחיקי הלכת שניסה הקיבוץ הדתי להנהיג היה תפילה בלי מחיצה‬
‫בין הנשים לגברים‪ .‬קהילות ישראל הנאמנות למסורת הקפידו מקדמת דנא על הפרדה‬
‫בין נשים לגברים בבית הכנסת‪ .‬אמנם בתלמוד לא דנו במפורש בסוגיה זו‪ ,‬אך‬
‫סימוכין להפרדה בין המינים נמצאים כבר במשנה )למשל הפרדה בעת שמחת בית‬
‫השואבה(‪ .‬כמו כן בעת החדשה הפכה ההפרדה בבית הכנסת לאחד מסימני ההיכר‬

‫של הקהילה הדתית‪ ,‬אם כי קיימים חילוקי דעות על צורתה‪103.‬‬
‫במשך שנים שימש חדר האוכל בקיבוץ הדתי כבית כנסת‪ .‬הגברים והנשים ישבו‬
‫בתפילה בנפרד‪ ,‬אך ללא מחיצה ביניהם‪ .‬בימות השבוע היה קושי להתפלל במניין‬
‫כיוון שכל חבר מיהר למלאכתו ורק אחדות מהחברות השתתפו בתפילה‪ ,‬אך בקבלת‬

‫שבת השתתפותן הייתה גדולה יותר‪104.‬‬

‫‪ 101‬צילה‪' ,‬לשאלת התלבושת'‪ ,‬בטירה‪ ,(24.6.1938) 31 ,‬עמ' ‪.8‬‬
‫‪ 102‬ר' גרינבוים )ברט(‪ ,‬הוברמן ואחרים‪ ,‬עלי יובל‪ ,‬עמ' ‪.69‬‬

‫‪ 103‬על הפרדה בין המינים בבית הכנסת על פי המקורות התלמודיים‪ ,‬ראו אלינסון‪ ,‬הצנע לכת‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .31-15‬על עזרת נשים בתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬ראו ש' ספראי‪ ,‬ארץ‪-‬ישראל וחכמיה בתקופת‬

‫המשנה והתלמוד‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪.104-94‬‬
‫‪ 104‬לרוב הסתדרו הגברים מלפנים והנשים מאחור‪ .‬עד ‪ 1945‬עדיין לא היה בית כנסת מסודר‬

‫‪162‬‬