Page 34 - מהפכניות בעל כורחן
P. 34

‫פרק ראשון‬

‫המחנכת באמת דור נברא‪ ,‬ואם לא נפיח בקרבה אש קודש אז יגדלו בנים ללא תורה‬
‫וללא יהדות'‪ 6.‬המזרחי החל לייסד בתי ספר בעבור בנות דתיות‪ 7.‬גם אם הקמתם של‬
‫בתי הספר נבעה משיקולים מעשיים‪ ,‬ולא נועדה להנחיל השכלה לשמה‪ ,‬היא הייתה‬

                                                                   ‫בגדר חידוש‪.‬‬
‫גם לאחר הקמת מוסדות החינוך לבנות‪ ,‬נותרה בעינה המחלוקת על תוכני‬
‫הלימוד‪ 8.‬הטענה הייתה שהאישה אינה מתאימה ללמוד הלכה‪ ,‬אלא רק אגדה ומוסר‪.‬‬
‫עליה גם ללמוד תנ"ך‪ ,‬דברי ימי ישראל וחלק מהדינים – 'אלה שעליה לדעת בתור‬
‫אישה'‪ 9.‬בכל הקשור לתוכני הלימוד‪ ,‬ההבדל המגדרי נשאר על כנו כי מטרות חינוך‬

          ‫הבת היו שונות ממטרות חינוך הבן והאישה נתפסה כנחותה לעומת הגבר‪.‬‬
‫המטרה שעמדה מאחורי חינוך הבנות עלתה בקנה אחד עם הדימוי של האישה‬
‫הדתית‪-‬לאומית ועם התפקיד שייעדו לה במפעל התחייה‪ .‬במזרחי סברו כי על‬
‫התנועה 'לברוא טיפוס אישה עברייה חדש‪ ,‬אישה עברייה אמיתית‪ ,‬שתוכל למסור‬
‫לבניה בכוח הרגש את כל המאור שביהדות'‪ 10.‬דהיינו גם במפעל התחייה ייעדו‬
‫לאישה את תפקיד חינוך הדורות הבאים‪ ,‬בהבלטת ה ֶרגש כאילו הוא מאפיין את‬
‫המהות הנשית‪ .‬עניין זה מעוגן במסורת היהודית‪ .‬לפי אמרת חז"ל‪ ,‬שלושה שותפים‬
‫יש באדם‪ :‬הקב"ה‪ ,‬אביו ואמו‪ .‬בחלקו של האב מצוי החלק המעשי – לפתח את‬
‫כישרונות הילד ואת שכלו‪ ,‬ואילו על האם מוטלת החובה לפתח רגשות וטוהר‬

                                                                       ‫מידות‪11.‬‬
‫נשים ברחבי העולם בנו את זהותן בעיקר בהקשר של משפחה ואימהוּת‪12,‬‬
‫ובחברות לאומיות רבות‪ ,‬המאמצים לטיפוח זהות לאומית בקרב נשים נבעו מההכרה‬
‫כי לנשים יש השפעה חברתית ותרבותית על ילדיהן‪ 13.‬השקפה זו הייתה לדגל לרבים‬

       ‫פאזנאנסקי )לעיל‪ ,‬הערה ‪ .(4‬כן ראו הציר‪ ,‬חוזר ו‪-‬ז )אפריל‪-‬מאי ‪ ,(1919‬אצ"ד‪ ,‬פ"מ ‪.303‬‬         ‫‪6‬‬
‫הרב י' ברמן‪ ,‬חינוך המזרחי תש"ו‪-‬תש"ז‪ ,‬ירושלים תש"ח; גצ"ד‪ ,‬חינוך המזרחי ת"ש‪-‬תש"ט‪,‬‬                 ‫‪7‬‬
                                                                                                ‫‪8‬‬
             ‫‪/213‬ה‪ .6/3 ,‬על חינוך בנות דתיות במקומות שונים‪ ,‬ראו ליפשיץ )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(3‬‬          ‫‪9‬‬
‫ראו למשל תכנית הלימודים של בית הספר לבנות דתיות‪ ,‬תלפיות‪ ,‬ישיבת הוועדה לבירור מצב‬               ‫‪10‬‬
                                                                                               ‫‪11‬‬
         ‫החינוך המזרחי בא"י‪ ,‬פרטי‪-‬כל הישיבה‪ ,3.3.1937 ,‬גצ"ד‪ ,‬חינוך המזרחי‪/213 ,‬א‪.5/3 ,‬‬
            ‫ע' שמואלוביץ‪' ,‬פרשת הנישואין'‪ ,‬ההד‪ ,14 ,‬ד‪-‬ה )דצמבר ‪-1938‬ינואר ‪ ,(1939‬עמ' י‪.‬‬        ‫‪12‬‬

   ‫י"ז בירמן‪' ,‬תעודת האישה העברית בתנועה "המזרחית"'‪ ,‬המצפה‪ ,17 ,‬כז )‪ ,(8.7.1921‬עמ' ‪.2‬‬          ‫‪13‬‬
‫שם‪ .‬חז"ל לא חייבו את האם בחינוך בניה‪ ,‬אך הוקירו את האם המחנכת‪ .‬יש הבחנה בין האב‬
‫המחויב ללמד את בניו תורה לאם החייבת לחנך את ילדיה לקיים מצוות מעשיות‪ ,‬ראו ש' גליק‪,‬‬
‫החינוך בראי החוק וההלכה‪ :‬להתפתחותם של דינים ותקנות בחינוך במדינת ישראל בהשוואה‬

                                           ‫לספרות ההלכה‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪.135-91‬‬

‫‪N.J. Chodorow, The Reproduction of Mothering: Psychoanalysis and the Sociology of‬‬

‫‪ .Gender, Los Angeles & London 1999‬דוגמה לנשים בדרום אפריקה ראו ‪S. Massim,‬‬

‫‪‘Family, Motherhood and Zulu Nationalism: The Politics of the Inkatha Women’s‬‬

                                        ‫‪Brigade’, Feminist Review, 43 (Spring 1993), pp. 1-25‬‬

                     ‫על פיתוח זהות לאומית בקרב נשים במקדוניה ראו למשל קרקסידו‪ ,‬נשים‪.‬‬

                                                                                               ‫‪32‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39