Page 38 - מהפכניות בעל כורחן

‫פרק ראשון‬

‫כבודה‪' ,‬אבל ההליכה וההנהגה בחוץ מותרות לה כלכל אדם'‪ 29.‬עוד אמרה כי 'אשת‪-‬‬

‫חיל' אמתית ביקשה תמיד כר נרחב לעבודתה‪ ,‬עסקה במקצועות רבים ומגוונים וגם‬

‫בעבודה רוחנית‪ .‬היא דאגה גם לבניית עולמה הפרטי‪ ,‬ולא ביטלה את ישותה בשביל‬

‫עבודתה הביתית‪ .‬אולם אסתר רובינשטיין הודתה שהמציאות אינה תואמת את‬
‫האידאל; לאישה אין עבודה רוחנית‪' ,‬וההתקדמות שבחיים לא הגיעה אליה'‪30.‬‬

‫אסתר רובינשטיין‪ ,‬שכונתה גם 'ברוריה של דורנו'‪ ,‬הקדימה את זמנה והייתה‬
‫מיוחדת בנוף הציבור הנשי‪-‬דתי בהשכלתה היהודית והציונית‪ ,‬בעסקנותה הציבורית‬
‫וגם בהערכה שרכשו לאישיותה ולפועלה רבנים ואישי ציבור רבים‪ 31.‬היא אמנם לא‬
‫הייתה 'אם‪-‬טיפוס' של נשים במגזר הציוני‪-‬דתי‪ ,‬אולם דמותה הייחודית‪ ,‬שקנתה לה‬

‫שם בקרב מנהיגי המזרחי‪ ,‬בישרה את ראשית עיצובה של תפיסה מגדרית חדשה‬

‫בציונות הדתית‪.‬‬

‫עידן התחייה הלאומית השפיע על תפיסת תפקידן של נשים במזרחי‪ .‬לאה זליגר‬
‫לבית רוזנקרנץ‪ ,‬ממייסדות הסתדרות נשי מזרחי בירושלים‪ ,‬גדלה בבית דתי‪-‬ציוני‬

‫לאב פעיל במזרחי‪ ,‬ולצד השכלה כללית‪ ,‬שקנתה בגימנסיה באוסטריה‪ ,‬הייתה גם‬

‫לבעלת השכלה יהודית רחבה‪ .‬כבר מנעוריה עסקה בחינוך בנות ופרסמה מאמרים‬
‫רבים‪ .‬בשנת ‪ 1905‬נישאה לרב ד"ר יוסף זליגר ועלתה עמו ארצה ב‪ 1907-‬כשהתמנה‬

‫למנהל בית הספר 'תחכמוני' ביפו‪ .‬לאחר זמן קצר שבו לגולה כדי לגייס כספים לבית‬
‫הספר‪ ,‬שהיה נתון בקשיים‪ ,‬וב‪ 1914-‬עלו ארצה בשנית‪ .‬לאחר מות בן זוגה יוסף‬
‫ב‪ ,1919-‬והיא אם לבת אחת‪ ,‬פנתה לאה זליגר לעבודה ציבורית‪ .‬בקיץ ‪ 1922‬תיארה‬

‫את כמיהתה 'שבתקופה הגדולה והכבירה של דברי ימי עמינו‪ ,‬אשר בה אנו חיים‪,‬‬

‫תהיה האפשרות גם לבנות ציון ועריה להשתתף בעבודת הבניין‪ ,‬על פי הכרתנו‬
‫העמוקה שארץ‪-‬ישראל יכולה להיות לעם ישראל רק על פי תורת ישראל'‪32.‬‬

‫בשאיפה להשתתף במפעל התחייה על פי עקרונות המזרחי היה שינוי במרחב‬
‫הפעולה של האישה לצד אימוץ תפיסה מסורתית‪ .‬על פי חנה לנצקרון‪-‬פרבשטיין‪,‬‬

‫פעילה בהסתדרות נשי מזרחי‪' ,‬האישה הדתית‪ ,‬האם בישראל ]‪ [...‬היא הבסיס של‬
‫המשפחה היהודית ובזה היסוד של ביתנו הלאומי'‪ 33.‬בדעה זו החזיקה גם הרבנית‬

‫שרה הרצוג‪ ,‬אשת הרב הראשי האשכנזי יצחק אייזיק הלוי הרצוג‪ .‬הרבנית שרה‬

‫הרצוג ספגה בביתה מסורת יהודית והייתה בעלת השכלה כללית‪ ,‬עלתה ארצה עם‬

‫רובינשטיין )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(26‬‬ ‫‪29‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫על דמותה המיוחדת‪ ,‬וכן הספדים עליה‪ ,‬ראו ציטרון‪ ,‬ספר זיכרון‪.‬‬ ‫‪32‬‬
‫במכתב לרב אוסטרובסקי‪ ,‬ב"כ ]בא כוח[ המרכז העולמי של המזרחי‪ ,27.7.1922 ,‬גצ"ד‪ ,‬מ"ע‬
‫‪33‬‬
‫של המזרחי‪ ,‬תרפ"ב‪ ,‬נ‪-‬ת‪.‬‬
‫ח' לנצקרון‪-‬פרבשטיין‪' ,‬מה דורשות נשי מזרחי'‪ ,‬כינוס המזרחי‪ .1945 ,‬חנה לנצקרון‪-‬פרבשטיין‬

‫הקפידה לציין במאמריה גם את שם נעוריה‪.‬‬

‫‪36‬‬