Page 35 - מהפכניות בעל כורחן
P. 35

‫מקום האישה בציונות הדתית‬

‫בקרב הציבור הדתי בארץ ובעולם‪ 14‬וזכתה לפיתוח של הציונות הדתית בארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ :‬האימהות הופקדו לא רק על חינוך הילדים בבית ובמשפחה אלא על חינוך‬
‫הדור הצעיר כולו‪' :‬אישה ]‪ [...‬היודעת היטב את היהדות ]‪ [...‬שקורות עמה כתובים‬
‫כל לוח לבה ]‪ [...‬מסוגלת לברוא לנו דור עברי נאמן'‪ 15.‬תפיסת האימהוּת הורחבה‬
‫וכללה לא רק את המשפחה הפרטית אלא את החברה בכללותה‪ .‬על האישה הוטלה‬

                                 ‫האחריות ליצירת דור עברי הנאמן לערכי התנועה‪.‬‬
‫בעת תחייה לאומית נשים נתפסות כסמל לאומי‪ .‬האישה נתפסת כ'יצרנית לאומית'‬
‫בשל תפקידה הביולוגי הכרוך בלידת ילדים ותפקידה המגדרי בחינוכם‪ .‬האימהוּת‪,‬‬
‫שהיא בתחום הסביבה הפרטית‪ ,‬נתפסה כבעלת חשיבות לאומית והפכה ל'אימהות‬
‫לאומית'‪ .‬היא אף השפיעה על מעמד האישה האזרחית במרחב הציבורי‪ 16.‬הרחבת‬
‫מושג האימהות הייתה נחלת מנהיגי המזרחי‪ .‬כך עולה בבירור מדבריו של הרב משה‬
‫אוסטרובסקי‪ ,‬שיצא בערב פסח תש"ד )אפריל ‪ (1944‬בקריאה נרגשת לנשים 'החרדות‬
‫הנאמנות לציון'‪ ,‬להעמיד את עצמן בראש שורות התובעים את זכות ישראל על ארצו‬
‫ועל חירותו‪ .‬הרב אוסטרובסקי קרא לנשים‪' :‬עמדו על זכותנו ‪χ¯˘È ˙È· ˙‰ÓȇÎ‬‬
‫ודרשו בחזקה שיבת פזורי גולת ישראל ושרידיה לארצו' )ההדגשה שלי‪ ,‬ל"ר(‪17.‬‬
‫זכותן וכוחן של נשים לדרוש את הקמת מלכות בית דוד בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬נבעה מעצם‬
‫היותן אימהות‪ .‬באימהוּת ראו את מקור כוחה של האישה‪ .‬נשים לא נדרשו לעמוד על‬
‫זכויות עם ישראל בארצו בהיותן ציוניות‪ ,‬דתיות‪ ,‬מדינאיות או משכילות‪ ,‬אלא בהיותן‬

                                            ‫אימהות‪ .‬זה כוחן בפני אומות העולם‪.‬‬
‫החשיבות שהוקנתה לאימהות אמנם תחמה את הנשים לתחומי העיסוק המסורתיים‬
‫אך העלתה את ערכן דווקא בשל תפקידן המסורתי בעת בניין הלאום‪ ,‬והאידאולוגיה‬

              ‫של האימהות הפרטית הפכה להיות חשובה ביותר בנרטיב הציבורי‪18.‬‬
‫נוסף על חינוך הילדים ייעדו לאישה עוד תפקידים‪ .‬בוועידות הגליליות של המזרחי‬
‫בפולין ב‪ 1919-‬הוחלט לקבל נשים לחברוֹת שוות זכויות לתנועה‪ ,‬ולפעול לייסוד‬
‫'אגודות נשים מזרחיות'‪ .‬המטרה הייתה ברורה‪ :‬על הנשים לעסוק בתרבות‪ ,‬בחינוך‬

‫על האישה היהודייה המחנכת ומעצבת את דמות המשפחה‪ ,‬ראו ד' רפל‪ ,‬המשפחה היהודית‬                  ‫‪14‬‬

‫כגורם מחנך‪ ,‬ירושלים תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;93-84‬ב' קנובלוביץ‪' ,‬האם כמעצבת דמות המשפחה'‪,‬‬               ‫‪15‬‬
‫י' רוטנברג )עורך(‪ ,‬בית ישראל – המשפחה היהודית‪ :‬אנתולוגיה ספרותית‪-‬מסורתית‪ ,‬מבחר‬              ‫‪16‬‬
‫יצירות בנושא המשפחה‪ ,‬א‪ ,‬בני‪-‬ברק תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪ ;280-275‬היימן‪ ,‬האישה היהודייה‪ ,‬עמ'‬              ‫‪17‬‬
                                                                                            ‫‪18‬‬
                                                                        ‫‪.127-122 ,103-95‬‬

                                                                   ‫בירמן )לעיל‪ ,‬הערה ‪.(10‬‬
                        ‫יובל‪-‬דוויס‪ ,‬מגדר ואומה‪ ,‬עמ' ‪ ;628 ,624‬כץ‪ ,‬אדם ואדמה‪ ,‬עמ' ‪.91-90‬‬

                    ‫'גאולת ישראל ונשי ישראל'‪ ,‬אמן )אפריל ‪ ,(1944‬עמ' א‪ ,‬אצ"מ‪.A351/88 ,‬‬

                                                                              ‫יאו‪ ,‬היצירה‪.‬‬

‫‪33‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40