Page 43 - מהפכניות בעל כורחן
P. 43

‫מקום האישה בציונות הדתית‬

‫כעקרת בית‪ .‬חלפו הימים בהם ישבה אישה בחיבוק ידיים והסתפקה בתפקידים‬
                                                                 ‫היומיומיים'‪54.‬‬

‫גם לאחר שפעלו במרחב הציבורי‪ ,‬הוסיפו הנשים הדתיות לראות בעשייה זו‬
‫תוספת לתפקידן מקדמת דנא‪ ,‬אך לא ויתרו על הכלל הידוע‪' :‬כבודה בת מלך פנימה'‪.‬‬
‫במקרה של התנגשות בין העשייה הפרטית לעשייה הציבורית‪ ,‬העדיפו נשי מזרחי את‬
‫'הבית'‪ .‬הנאמנות למסורת הייתה חזקה יותר מהרצון להשתלב בתהליכי השינוי‪ .‬כך‬
‫לדוגמה‪ ,‬בערב פסח תרפ"ה )‪ ,(1925‬טענה לאה זליגר כי יהיה קשה להסתדרות נשי‬
‫מזרחי לארגן ישיבה משותפת עם מרכז המזרחי העולמי‪ ,‬כיוון 'שהנשים טרודות‬
‫בהכנות לצורך חג הפסח'‪ 55.‬דברים דומים נשמעו מפי לאה קוק לבית סלוצקין‪,‬‬
‫ילידת רוסיה‪ ,‬שקיבלה מאביה חינוך דתי וקנתה השכלה כללית בגימנסיה‪ .‬לאה קוק‬
‫עלתה ארצה עם הוריה ב‪ ,1898-‬וב‪ 1905-‬נישאה לשאול חנא קוק‪ ,‬אחיו של הרב‬
‫אברהם יצחק הכוהן )הראי"ה( קוק וחבר במרכז הארצי של המזרחי‪ .‬לאה קוק הייתה‬
‫פעילה בארגוני נשים‪ ,‬בגמילות חסד ובעשייה תרבותית‪ ,‬נבחרה לאספת הנבחרים של‬
‫כנסת ישראל וייסדה את הסתדרות נשי מזרחי בתל אביב‪ .‬לאה קוק‪ ,‬רעיה ואם‪ ,‬אמרה‬
‫לרב מאיר ברלין ב‪' :1932-‬בתור בעלת בית הייתי אז טרודה בהכנות החג ]‪ [...‬כינוס‬
‫אסיפת נשים ·ˆ‪ Ìȯ‰‬אינו אפשרי בשום אופן' )ההדגשה במקור(‪ 56.‬אימהוֹת‪ ,‬עקרות‬
‫בית ואף נשים עסקניות‪ ,‬מיאנו להתפנות מעיסוקיהן הביתיים בשעת הארוחה‪ .‬גם‬
‫כשדובר על נשים עסקניות‪ ,‬צוין תפקודן המסורתי בעדיפות ראשונה‪ .‬זהו לדוגמה‬
‫תיאורה של לאה קוק באחד המקורות‪' :‬בעלת בית מצוינת‪ ,‬אם מסורה‪ ,‬לוקחת חלק‬
‫במסחר בעלה‪ ,‬ולמרות כל טרדותיה אלו‪ ,‬היא מוצאת לה זמן ]‪ [...‬ומשתתפת באופן‬

                                                        ‫פעיל במוסדות שונים'‪57.‬‬
‫במגזר אחר בציונות הדתית‪ ,‬בזרם הפועלי‪-‬דתי‪ ,‬היו נשים שראו בטיפוח הבית‬
‫ובטיפוח מפעל הלאום שני יעדים שווים בחשיבותם‪ .‬הווה אומר‪ ,‬לצד היותן אימהות‬
‫הן הגדירו עצמן גם דתיות וציוניות‪ ,‬ובעת הצורך גם בונות ולוחמות‪ .‬תופעה זו של‬
‫ריבוי 'כתרים'‪ ,‬נבעה מהחשיבות שראו הן בשמירת המסורת הן בבניין האומה‪ .‬גם‬
‫במקומות שונים בעולם ואף בארצות מוסלמיות פיתחו נשים תודעה של זהות‬

                                    ‫מורכבת כגון 'אימהות‪-‬מוסלמיות‪-‬לוחמות'‪58.‬‬

                                                              ‫מייזליש‪ ,‬סיפור חייה‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬               ‫‪54‬‬
    ‫מכתב מלאה זליגר למרכז העולמי של המזרחי‪ ,16.3.1925 ,‬גצ"ד‪ ,‬מ"ע של המזרחי‪ ,‬תרפ"ה‪.‬‬                       ‫‪55‬‬
                                                                                                         ‫‪56‬‬
               ‫לאה קוק במכתב לרב מאיר ברלין‪ ,23.10.1932 ,‬גצ"ד‪ ,‬מ"ע של המזרחי‪ ,‬תרצ"ג‪.‬‬                     ‫‪57‬‬
                                                              ‫גרייבסקי‪ ,‬בנות ציון‪ ,‬עמ' ‪.222‬‬              ‫‪58‬‬

‫כך לדוגמה בסודן‪ ,‬ראו ‪S. Hale, ‘Mothers and Militias: Islamic State Construction of the‬‬

‫‪Women Citizens of Northern Sudan’, Citizenship Studies, 3, 3 (Nov. 1999), pp.‬‬

                                                                                                ‫‪373-386‬‬

‫‪41‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48