Page 41 - מהפכניות בעל כורחן
P. 41

‫מקום האישה בציונות הדתית‬

‫הארץ‪ 44.‬גישתה הייתה מעשית‪ .‬רצונה של לאה זליגר בחינוך יהודי‪-‬מסורתי לבנות‬
‫לא נבע משאיפה לשוויון זכויות בין המינים‪ ,‬אלא נועד לאפשר לבנות למלא‬
‫בהצלחה את תפקידן המסורתי – חינוך הבנים בעידן התחייה‪' :‬נתאמץ נא בכל כוחנו‬
‫לחנך את בנותינו ברוח התורה והמסורה‪ ,‬אז יקום לנו דור הדבק בתורתנו ועמנו בארץ‬

                                                                     ‫האבות'‪45.‬‬
‫גם אסתר רובינשטיין הדגישה את חשיבות החינוך הלאומי לבנות‪ ,‬וטענה כי מכיוון‬
‫ש'תחיית שפתנו אפשרית רק על ידי לימוד הבנות במידה אחת שווה עם הבנים ]‪[...‬‬
‫אם רוצים אנו בתחיית עמנו וארצו ובתחיית שפתנו בכל שדרות העם‪ ,‬אז מחויבים‬
‫אנו לחנך את בנותינו חינוך לאומי'‪ 46.‬על הבנות לרכוש השכלה יהודית ותודעה‬
‫לאומית על מנת שיוכלו להנחיל את ערכי הלאום ושפתו לאחרים‪ .‬אסתר רובינשטיין‪,‬‬
‫כמו לאה זליגר‪ ,‬לא ייחסה חשיבות לקניית הדעת לשמה אלא למען מטרה חינוכית‪-‬‬

                                                                        ‫לאומית‪.‬‬
‫גם תפיסתו החינוכית של 'אמן' תאמה את התפיסה שהאישה היא מחנכת הדור‪.‬‬
‫בחינוך הדור הצעיר ראו ערובה לעתיד המפעל הלאומי‪ ,‬כפי שמעידים דברי שולמית‬
‫לבנון‪ ,‬פעילה ב'אמן'‪' :‬לחנך דור צעיר אשר ילך בעקבותינו‪ .‬אשר ימשיך את‬
‫מפעלנו]‪ [...‬הקמת דור בריא ברוחו ובריא בגופו‪ ,‬שלם עם עמו ועם תורתו'‪ 47.‬מאחר‬
‫שהדור הצעיר מתחנך על ידי הנשים‪-‬האימהוֹת‪ ,‬ראו בעיצוב דמות הנערה ברוח‬

  ‫התורה את 'הערבות היחידה להשפעתנו על עיצוב דמותה של מדינתנו העתידה'‪48.‬‬
‫הרבנית שרה הרצוג סברה כי לחינוך הבנות יש ערך רב בעידן התחייה דווקא וכי‬
‫'השפעת האישה בתהליך הגאולה צריכה להיות בולטת‪ .‬ורצוננו שהשפעתנו תתחיל‬
‫מגן הילדים‪ ,‬עובר את בתי הספר ותימשך אצל כל בת‪-‬ישראל עד היותה אישה‬
‫ואם'‪ 49.‬אמנם תפקידן החשוב של הנשים במפעל התחייה היה חינוך הילדים‪ ,‬אלא‬
‫שתפיסה זו הייתה בסיס לשינוי הדפוס המסורתי של חינוך הבנות הדתיות‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫החובה לחנך את הבנות במסגרות חינוכיות מוסדרות‪ ,‬ושנית‪ ,‬העמקת הידיעות‬
‫ביהדות ולאום‪ ,‬כדברי אסתר רבין‪' :‬חינוך אשר יבוסס על שמירת המסורת ]‪ [...‬אם‬
‫אין בכוחותינו לעקור מלבות בני הדור ובייחוד מלבות הנשים את תורות הנכר‪ ,‬אין‬

‫לאה זליגר העדיפה חקלאות על פני התעמלות שאינה צנועה וחסרת ערך לדעתה‪ .‬היא סברה שיש‬            ‫‪44‬‬
‫ללמד את הבנות תנ"ך‪ ,‬דברי ימי ישראל‪ ,‬ספרי חכמי ספרד‪ ,‬וספרות קלה כ'פרפרת לאחר הסעודה‬
‫הראשית'‪ ,‬ובלבד שיהיו בעלי גרעין מוסרי שיחזק את שקלטו מלימוד תורת ה' )שם(‪ ,‬עמ' ‪;13‬‬           ‫‪45‬‬
                                                                                            ‫‪46‬‬
                                    ‫'תורה ועבודה בא"י'‪ ,‬הירדן‪ ,‬ג‪ ,‬ג‪-‬ד‪ ,1921 ,‬עמ' ‪.250-249‬‬   ‫‪47‬‬
                                                            ‫זליגר )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(44‬עמ' ‪.13‬‬  ‫‪48‬‬
                                                                                            ‫‪49‬‬
                ‫א' רובינשטיין‪' ,‬העברייה חינוכה וזכויותיה'‪ ,‬המזרחי‪ ,(29.10.1920) 45 ,‬עמ' ‪.4‬‬
               ‫ש' לבנון‪' ,‬ארגוני נשי מזרחי או ארגון נשים דתיות?'‪ ,‬הצופה‪ ,7.12.1942 ,‬עמ' ‪.3‬‬

                   ‫ללא ציון שם המחבר‪' ,‬אמן‪ ,(1945) ,'1945-1940 ,‬עמ' ‪ ,4‬אצ"מ‪.A351/38 ,‬‬
‫דברים אלה אמרה בוועידה השביעית של המזרחי בא"י‪' ,1939 ,‬אמן'‪ ,‬הצופה‪,23.12.1943 ,‬‬

                                                                                    ‫עמ' ‪.3‬‬

‫‪39‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46