Page 46 - מהפכניות בעל כורחן
P. 46

‫פרק ראשון‬

‫ההסתדרות הציונית‪ ,‬שהמזרחי היה חלק ממנה‪ ,‬העניקה שוויון זכויות פוליטי‬
‫לנשים מ‪ ,1899-‬ואף המזרחי שמחוץ לארץ‪-‬ישראל העניק זכות זו לנשים‪ 67.‬ואולם‬
‫בארץ‪-‬ישראל היו מי שסברו כי אין זה מן הראוי להעניק לנשים זכויות פוליטיות‪.‬‬
‫הציבור החרדי טען כי זוהי פרצה בדת והיא מנוגדת לתורה‪ 68.‬גם המזרחי הסתייג‬

‫לאחר התייעצות עם הראי"ה קוק‪ ,‬שבתחילה התנגד נחרצות מסיבות ערכיות‬
‫ומוסריות‪ 69.‬ואולם הועלתה הטענה כי המניע העיקרי לעמדתה המסתייגת של תנועת‬
‫המזרחי היה חברתי‪-‬פוליטי‪ 70.‬הרב יהודה לייב פישמן )מימון(‪ ,‬מראשי המזרחי‪ ,‬טען‬

‫כי התנגדות המזרחי למתן זכות בחירה לנשים לא נבעה מהשקפה דתית ולא נועדה‬
‫למצוא חן בעיני החרדים‪ ,‬אלא מקורה בהכרתו הפנימית של המזרחי ובהתחשבותו‬
‫ברוח העם‪ .‬דהיינו בשל ההכרה כי גברים רבים לא ישתתפו בבחירות אם תהיה לנשים‬
‫זכות בחירה ובשל הרצון להתחשב בציבור זה‪ 71.‬גם הרב משה אוסטרובסקי סבר כי‬
‫'עמדתו של המזרחי בשאלת זכויות האישה בבחירות לאספת הנבחרים היא בעד זכות‬
‫האישה‪ ,‬וכל שאיפתו היא רק למצוא דרך שגם שאר חלקי היהדות החרדית שבארץ‪-‬‬
‫ישראל יוכלו להשתתף בבחירות'‪ 72.‬מדבריהם משתמע כי המניעים להסתייגות‬
‫המזרחי היו חברתיים‪-‬פוליטיים‪ .‬ניתן להעריך כי הרצון לרצות את הציבור החרדי‬

‫הרב יצחק ניסנבוים‪ ,‬ממנהיגי המזרחי‪ ,‬טען כי יש לתת לנשים זכות לבחור ולהיבחר למוסדות‬         ‫‪67‬‬
‫ציבור‪ .‬דבריו עוררו סערה‪ ,‬אך בוועידת המזרחי בפולין באפריל ‪ 1919‬התקבלה עמדתו ברוב‬
‫דעות‪ .‬נשי המזרחי בחו"ל היו בעלות זכויות מלאות במזרחי ואף נבחרו צירות לקונגרסים‬            ‫‪68‬‬
‫הציוניים‪ ,‬ראו י' ניסנבוים‪' ,‬הסתדרות נשים מזרחיות'‪ ,‬המזרחי‪ ,(12.1.1922) 2 ,4 ,‬עמ' ‪ ;2‬מכתב‬  ‫‪69‬‬
‫ממרכז נשים ציוניות באנגליה‪ ,17.11.1919 ,‬המקור באנגלית‪ ,‬גצ"ד‪ ,‬מ"ע של המזרחי‪ ,‬תר"פ‪-‬‬
‫תרפ"א‪ ,‬ז‪-‬ע‪ .‬על ניסנבוים ראו גם נ' יזהר‪' ,‬משנתו הציונית ופועלו הציבורי של הרב יצחק‬         ‫‪70‬‬

                                     ‫ניסנבוים'‪ ,‬עבודת מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬תשמ"ד‪.‬‬   ‫‪71‬‬
                                                             ‫ראו למשל גצ"ד‪/39 ,‬ז‪.17/2 ,2‬‬  ‫‪72‬‬

‫על עמדת הרב קוק ראו מכתב גלוי מהראי"ה קוק לוועד הסתדרות המזרחי‪ ,‬י"א בתשרי תר"פ‬
‫)‪ ,(5.10.1919‬אצ"ד‪ ,‬פ"מ‪ .537 ,‬בהמשך התבטא הרב קוק ביתר מתינות‪ ,‬ראו פרידמן‪ ,‬חברה ודת‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;169-164‬י' אבנרי‪' ,‬הראי"ה קוק כרבה הראשי של ארץ ישראל )תרפ"א‪-‬תרצ"ה(‪ :‬האיש‬
‫ופועלו'‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ .368-355‬על המחלוקת בין הרב‬
‫קוק לרב עוזיאל‪ ,‬שלא מצא לכך איסור הלכתי‪ ,‬ראו י' כהן‪' ,‬המחלוקת בין הרבנים קוק ועוזיאל‬
‫זצ"ל על מתן זכות בחירה לנשים'‪ ,‬האישה במקורות היהדות )הגות‪ :‬מאסף למחשבה יהודית‪,(5 ,‬‬

                                                              ‫ירושלים תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪.95-83‬‬
‫כך טענה עדה פישמן )מימון(‪ ,‬שעמדה בראש תנועת הפועלות של ההסתדרות הכללית ואחותו‬
‫של הרב פישמן )מימון(‪ ,‬בריאיון שערך עמה גדעון שגיא‪ ,20.7.1970 ,‬אחה"ע‪ .IV104-83-3 ,‬גם‬
‫שרה עזריהו‪ ,‬חברת התאחדות הנשים‪ ,‬טענה כי התנהלות המזרחי בעניין השוויון הפוליטי לנשים‬
‫נבעה משיקולים אלקטורליים‪ ,‬ראו ש' עזריהו‪' ,‬האישה ואספת הנבחרים'‪ ,‬האישה‪ ,‬א )אפריל‬

             ‫‪ ,(1926‬עמ' ‪ .28‬התאחדות הנשים העלתה טענה דומה‪ ,‬מרס ‪ ,1928‬אצ"מ‪.J75/24 ,‬‬
       ‫י"ל פישמן )מימון( הכהן‪ ,‬לשעה ולדור‪ :‬מסות ומאמרים‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪ ,‬עמ' קיז‪-‬קיח‪.‬‬
‫דברים מתוך מכתב לסופיה פיק‪ ,‬מראשי הסתדרות נשי מזרחי בירושלים‪ ,1.7.1925 ,‬גצ"ד‪ ,‬מ"ע‬

                                          ‫של המזרחי‪ ,‬חטיבת המרכז הארצי‪ ,‬תרפ"ה‪-‬תרפ"ו‪.‬‬

                                                                                          ‫‪44‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51