Page 64 - מהפכניות בעל כורחן

‫פרק שני‬

‫בדרך כלל הגשת עזרה לציבור‪ ,‬בהתאם לדרישת החברה ביישוב‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫הסתדרות נשים עבריות‪ ,‬שהחלה בפעולתה לאחר שנוכחה בעוני הרב ובתזונה‬
‫הלקויה של רבים‪ ,‬ביקשה לסייע לנשים‪ ,‬אימהות ותינוקות ובנות העלייה השלישית‪.‬‬
‫גם הדסה ביקשה להעניק עזרה רפואית לתושבי הארץ ולפתח רפואה מונעת‪ ,‬למען‬
‫מטרה זו שיתפה פעולה עם שאר ארגוני הנשים‪ .‬לויצ"ו היו כמה מטרות‪ :‬להפעיל את‬
‫ציבור הנשים ולעוררן להשתתפות מלאה בבניין הארץ‪ ,‬לדאוג לזכויות האישה‬
‫ולהעלות את מעמדה הכלכלי והתרבותי‪ .‬ארגונים אחרים הצהירו על מטרה נשית‬
‫מרכזית‪ ,‬כגון 'התאחדות הנשים לשיווי זכויות' שביקשה להשיג לנשים שוויון זכויות‬
‫פוליטי; 'ארגון נשים אקדמאיות' שביקש לשפר את מעמדה החברתי והתרבותי של‬
‫האישה האקדמאית; ו'ארגון הרופאות' שהיה איגוד מקצועי שבא להגן על חברותיו‬
‫ולענות על בעיותיהן‪ 57.‬ניתן אמנם לומר כי מטרתם העיקרית של רוב ארגוני הנשים‬
‫הייתה לשתף את הנשים בבניין הארץ‪ ,‬אולם הם לא היססו להצהיר כי בכוונתם גם‬

‫לסייע לנשים ולקדם את מעמדן‪.‬‬
‫לעומת שאר ארגוני הנשים‪ ,‬הוגדרה פעולת הסתדרות נשי המזרחי בתל אביב‬
‫'יצירת חברה דתית‪-‬תרבותית'‪ 58.‬קרוב לוודאי שהגדרה זו מחפה על אי‪-‬עשייה‪ ,‬שכן‬
‫בשלב זה עדיין לא היה לארגון הנשים הדתיות בתל אביב מפעל נשים מסוים‬
‫להתהדר בו‪ ,‬ולכן ציין הארגון את מגמתו הכללית‪ ,‬אך לא ניתן להתעלם מההבדל בין‬
‫הגדרת דפוסי הפעולה של שאר הארגונים לעומת הגדרת פעילות האישה הדתית‬

‫ה'מזרחית'‪.‬‬
‫הנשים הדתיות‪ ,‬שהשתייכותן התנועתית‪-‬הפוליטית הייתה ברורה בניגוד לשאר‬
‫ארגוני הנשים מהחוגים האזרחיים שהיו בעלי זיקה כללית להסתדרות הציונית‪ ,‬קבעו‬
‫את מטרת התנועה 'הגברית' למטרה המרכזית של ארגונן‪ .‬אמנם הנשים הדתיות‬

‫נשים עבריות וויצ"ו; במשקי פועלות ובבתי הספר החקלאיים לבנות‪ ,‬כמו גם בהכשרה‬ ‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫המקצועית‪ ,‬תמכה ויצ"ו‪ .‬מפעל התזונה ופעילויות הקשורות בבריאות וברפואה נעשו בעיקר על‬

‫ידי הדסה‪ .‬עוד על פעילות ארגוני הנשים‪ ,‬ראו גרינברג והרצוג‪ ,‬ארגון נשים‪ ,‬עמ' ‪ .94-25‬על‬
‫מפעל ההזנה של הדסה‪ ,‬ראו שחורי‪-‬רובין‪ ,‬הקפטריה‪ ,‬עמ' ‪ .134-107‬על הקמת מגרשי משחקים‬
‫לרווחת הילדים על ידי הדסה‪ ,‬ראו צ' שחורי‪-‬רובין וש' שורץ‪' ,‬מגרשי המשחקים של גוגנהיימר‪-‬‬

‫הדסה‪ :‬המתנ"סים של שנות העשרים'‪ ,‬קתדרה‪) 86 ,‬טבת תשנ"ח(‪ ,‬עמ' ‪ ;98-75‬עוד ראו אצ"מ‪,‬‬

‫‪.F49/2106‬‬

‫רשימת מועצת ארגוני הנשים‪ ,‬אצ"מ‪ ;F49/2106 ,‬גרינברג והרצוג‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪' .17 ,14-13‬ארגון‬
‫נשים אקדמאיות' נוסד ב‪ .1923-‬בראשית שנות השלושים מנה הארגון כ‪ 150-‬חברות‪ .‬לארגון‬

‫התקבלו נשים יהודיות וערביות בעלות תעודות אוניברסיטאיות‪ ,‬רשימת מועצת ארגוני הנשים‪,‬‬
‫אצ"מ‪' .F49/2106 ,‬ארגון הרופאות' נוסד ב‪ ,1939-‬על מנהיגותיו ופעילותו‪ ,‬ראו הרצוג‪ ,‬ארגוני‬

‫נשים‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬

‫אספת ארגוני הנשים בתל אביב‪ ,12.1.1930 ,‬אצ"מ‪.S75/17 ,‬‬

‫‪62‬‬